סתימת הגולל על מלכות שאול

ישנו ויכוח עתיק בעולם הפרסום בשאלה האם אזכור שלילי של חברה מתחרה מיטיב עם החברה המפרסמת או שעצם האזכור מפרסם אותה, ופוגע במוצר המפורסם. פרק י בספר דברי הימים מזכיר לי את הוויכוח הנ"ל. פרק י הינו הפרק היחיד בספר דברי הימים העוסק בקורותיו של שאול, וגם כאן, מנקודת המבט של סתימת הגולל על משפחת שאול: "וימת שאול ושלשת בניו וכל ביתו יחדו מתו" (דה"א י, ו) ופינוי הבמה לעלייתה של שושלת בית דוד.

ספר דברי הימים עוסק בעיקר באידאליזציה של מלכות יהודה ושושלת בית דוד, ולכאורה נראה שאין טוב מלהוכיח את יתרונה של שושלת בית דוד, על ידי תיאור חטאי שאול שהובילו לגדיעת המלכות ממשפחתו. מחבר דברי הימים בחר בשיטה הפרסומית של התעלמות כמעט מוחלטת משושלת מלוכה אלטרנטיבית, ובכך הוא מחזק את הרעיון שהנהגת המלוכה הלגיטימית היחידה היא מבית דוד. גישה זו תמשיך ותלווה את הספר גם בהמשכו, כשתינתן במה רחבה מאד לתיאור ממלכת יהודה, ומלכי ישראל יוזכרו רק במקרה שהם משרתים את התיאור של מלכי יהודה.

ומה בכל זאת מוזכר בפרק היחיד המוקדש לשאול? (אגב, בפרקי השושלות תוזכר משפחת שאול, תוך הדגשה בולטת שמשפחת שאול התיישבה בגבעון, בניגוד לרבים מבני בנימין האחרים, שהתיישבו בירושלים. חשיבותה של ירושלים היא אחד מעקרונות המפתח של ספר דברי הימים, והבלטת הבחירה בגבעון, מבטאת ביקורת סמויה כלפי סדרי העדיפויות של המשפחה).

סיפור מותו של שאול במלחמה מול פלישתים בהר הגלבוע, מקביל לכאורה לסיפור המלחמה בספר שמואל, אולם מהבדלים קטנים באופן התיאור נתן להבחין במטרה המרכזית של הבאת הסיפור – שלילה מוחלטת ובלתי מתפשרת של המלוכה, והכשרת הקרקע לעלייתו של דוד.

כך למשל:

א. ברשימת המתים במלחמת הר הגלבוע בספר שמואל, נזכרים אמנם שאול ובניו, אולם גם מתואר מותם של אנשיהם. בספר דברי הימים היחידים שמעניינים את המחבר הם 'שאול ובניו וכל ביתו'.

ב. בספר שמואל נזכר נושא הכלים כמי 'שמת עמו', כלומר הוא מת בהגנה מלאה על המלך, ואילו בדברי הימים נאמר רק 'וימת' ללא המילה 'עמו'.

ג. בספר שמואל מתוארת תגובת הבריחה לשמע הבשורה על תבוסת הצבא, ואילו בדברי הימים הבשורה הגורמת לבריחה היא מות שאול ובניו, אין כל אזכור של תבוסת הצבא.

ד. הכתוב מעמעם את ההרואיות של מעשה אנשי יבש גלעד, על ידי השמטת זמן פעילותם 'וילכו כל הלילה'.

ה. בדברי הימים ישנה תוספת מפורטת של כל חטאי שאול המהווים גורם למותו במלחמת הר הגלבוע: וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ: וְלֹא דָרַשׁ בַּה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי:

ואולי ההתעלמות הגדולה ביותר משאול, היא התוספת המופיעה בדברי בימים, על הבחירה של הקב"ה בירושלים ובדוד. בספר שמואל מועצמת בחירת ירושלים במלים: מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: (מל"ב ח, ט"ז) בדברי הימים נאמר: מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: (דה"ב ו, ה – ו)

דוד הוא הנבחר הראשון, ומה שהיה קודם לכן לא היה על פי בחירה אלהית.