בקריאה ראשונה, הסיפור שלפנינו מעורר שאלות רבות בנוגע לטיבן של הדמויות השונות. רק בקריאה שניה, תוך מאמץ ושימת לב לפרטים, נשפך אור על טיבן של דמויות אלו. מה פשר העניין?
הסיפור שלפנינו מעורר שאלות רבות, בעיקר כי בקריאה רציפה אנחנו לא תמיד מצליחים להבין מיהם "הטובים" ומיהם "הרעים". או במילים אחרות בידי מי מצוי דבר ה'? מה בין "הנביא" (הוא נביא מבית אל), "הנביא הזקן" (שטיבו לא ברור) ו"איש האלוהים" (שמגיע מיהודה)?
קושי זה מעמיק על רקע השימוש המקראי בשם "נביא", המתאר בתנ"ך לא רק נביאי אמת, אלא גם נביאי שקר: "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא" (דברים י"ג, ב); "וְאַתֶּם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם" (ירמיהו כ"ז, ט); "כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ" (יחזקאל י"ג, ד). אמנם, קריאה צמודה של הפרק מעלה כי הכתוב מקפיד להבדיל בין הכינויים השונים, אך הפרשנים נאלצים לחזור ולהדגיש כי הנביא הזקן מבית אל הוא נביא שקר, כי אנחנו עלולים להבין אחרת.
נראה כי ניתן ללמוד כי שתי הקריאות חשובות, ואין לפסוח על זו שמשאירה אותנו עם סימני השאלה. חשיבותה של הקריאה הראשונה, שבה זהותם של הנביאים איננה ברורה ומעוררת תהיות, היא בכך שהיא חושפת בפנינו את האתגר שנתון לפתחנו כשאנחנו באים לשמוע את קולו של הנביא. רבים מכונים נביאים, וקשה לעתים להבחין בין מי שדבר ה' בידו, לבין מי שמתנבא מהרהורי לבו.
אחר כך, אנו נדרשים לקריאה שנייה, זו שמבחינה בצורה שיטתית ומדויקת בין מי שהוא "איש אלוהים", כינוי השמור רק לנביאי האמת (משה, שמואל, אליהו ועוד), שמסר א-לוהי בפיהם ומדבריהם יש ללמוד, ומי שאיננו כזה. במאמץ, תוך שימת לב לפרטים ועם רגישות טקסטואלית נוכל להכיר באלו שמביאים איתם את דבר ה'. מאמץ שטרם עבר זמנו.
באדיבות אתר 929