סיפור חיים טראגי

כמו בפרק הקודם, גם בפרקנו נכרכים גורלו של ירמיהו כאדם וחייו האישיים עם נבואותיו, ואורח חייו הטרגי מסמל את תוכן נבואותיו. בפתח הפרק מקבל ירמיהו ציווי קשה וחריג – לא להקים משפחה ולהתנתק מחברת בני אדם, כאות לפורענות העתידה לבוא על העם, המתוארת בהמשך הפרק.

א. בפסוק ב מופיעים שני ׳לאווים׳ – על לקיחת אישה ועל הולדת ילדים. בהמשך מבאר ה׳ את טעמו של כל לאו בסדר כיאסטי (בדגם "פתח במה שסיים").

1) בדומה לירמיהו, ישנם נביאים נוספים שחיי הנישואין שלהם מסמלים את תוכן נבואתם - ראו הושע א׳,ב ויחזקאל כ"ד,יח. חשבו על ההקבלה בין הציווי שהוטל על כל אחד מהנביאים לתוכן נבואותיו.

2) פסוקים ח-ט עוסקים בהשבתת שמחת הנישואין, מהי משמעותה של השבתה זו?

3) לנישואין ולפירוקם יש תפקיד סמלי רב משמעות בנבואות ירמיהו ונביאים אחרים, ראו למשל לעיל ב׳,ב; ג׳,א. איזה רובד נוסף ניתן ללמוד מכאן על משמעותו של איסור הנישואין שהושת על ירמיהו?

ב. ׳וְלֹא יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה׳ (ב) עיינו בפסוקים ג-ז, מדוע נאסר על ירמיהו להוליד ילדים, ומה מסמל איסור זה? היעזרו גם בדברי המדרש: ׳בשעה שהעולם ניתן בצרה ובחורבן אסור לאדם להזקק בפריה ורביה, שלא יהא הקדוש ברוך הוא עוסק בחורבן העולם והוא בונה. וכן עשה יוסף - עד שלא באו שני בצורת נזקק לאשתו, שנאמר: ׳וליוסף יולד שני בנים׳, אימתי? ׳בטרם תבוא שנת הרעב׳... וכן עשה נח - כשנכנס בתיבה כתוב בו: ׳ויבא נח ובניו׳, אח"כ ׳ואשתו ונשי בניו׳. וכשיצא אמר לו ׳צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך׳. מכאן אתה למד שנאסרו נח ובניו מתשמיש המטה׳. (מדרש תנחומא נח יא)

ג. פסוקים יד-טו חורגים מההקשר של נבואות הזעם והחורבן, ומתארים את הגאולה שתבוא לאחר הגלות, שאף תעלה על גאולת מצרים. כיצד ניתן ליישב את פסוקי הנחמה הללו עם דברי הפורענות החריפים שקדמו להם ומה תפקידם כאן? שימו לב לסיומו החריף של פסוק יג, והשוו למבנה דומה המופיע בדברים ד׳,כו-לא ולתהליך המתואר שם. ראו גם את דברי רש"י כאן: ׳לכן – לשון שבועה, אף על פי שבגדתם בי שבועה היא בידי שאגאל אתכם׳.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"