סופרים את כולם

רשימות היחס שבתחילת ספר דברי הימים מקפלות בתוכן רמזים שונים ומסרים נוספים, מעבר למידע לגבי ייחוסם של שבטי ישראל. מתוך עיון בפסוקים ניתן לראות כי החוט השוזר את ספר היחס על הרשימות שבו יחד עם פרקים נוספים בספר, הוא הדגשת האחדות בתוך עם ישראל. מסר זה מועבר באמצעות הבאת רשימות היחס של השבטים השונים יחד, אחד עם השני, ובאמצעות שיבוץ של רמזים שונים בין הרשימות.

בפרק ה', אחרי רשימות הייחוס של שבטי ראובן וגד, נאמר כי שבטים אלה "כֻּלָּם הִתְיַחְשׂוּ בִּימֵי יוֹתָם מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל". כלומר, הפסוק מלמד אותנו שלמרות הפילוג בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל, שתי הממלכות עשו יחד רשימות יוחסין, ואף כללו בהן את שנים וחצי השבטים שיושבים בעבר הירדן המזרחי.

כך גם פסוק א' של פרק ט' מספר: "וְכָל־יִשְׂרָאֵל הִתְיַחְשׂוּ וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה הָגְלוּ לְבָבֶל בְּמַעֲלָם". הכתוב מדגיש את החיבור בתוך העם – כל העם התייחס יחד וייחוסיו נכתבו יחד באותו ספר.

בעזרת פסוקים מעין אלה, אנו מקבלים תמונה של חיבור פנימי בתוך עם ישראל ובין השבטים השונים שבו. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בהמשך. כך למשל, סיפור המלכת דוד וסיפור כיבוש ירושלים מדגישים שניהם את השתתפותם של כל ישראל במעשה המתואר. רשימת גיבורי דוד, הבאים מכל שבטי ישראל ויוצרים צבא מאוחד של כל העם, מציגה גם היא תמונה של שותפות ותחושת יחד. ספר היחס מבקש, בעצם, לצייר לנו תמונה חדשה על המציאות הישראלית, על פילוג הממלכה ועל היחס בין השבטים, ולהדגיש את האחדות ואת החיבור בתוך חלקי העם.

סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור מימי העיון בתנ"ך

לשמיעת השיעור המלא