סוף מסע - ללא נחמה

קריאה בספר ירמיהו היא יציאה למסע ארוך. הקורא מלווה את ירמיהו במסע חייו, הולך עם הנביא שניבא על גוי מצפון בשעה שבאופק לא נראה כל איום, הולך עם הלעג לנביא, עם הרדיפות וניסיונות הרצח של הנביא, והוא הולך עם הנביא שהתפלל שנבואותיו לא יתגשמו והחורבן עליו הוא מנבא לא יבוא.

והנה אנחנו בפרקים האחרונים של המסע והגרוע מכול קרה - כל מה שירמיהו ניבא התגשם - בבל החריבה את ממלכת יהודה, ויהודה יצאה לגלות. ובכל זאת, נדמה שישנה נחמה כלשהי, ועם כל הטרגדיות הנוראיות שהחורבן הביא, ההבנה שדבר ה' התגשם יכולה להיות אבן מסד לבניין העם מחדש.

בפרק האחרון של המסע ירמיהו וויתר על תענוגות הארמון בבבל ויצא עם הגולים למצרים, אבל שם, כאילו דבר לא קרה, העם ממשיך לעבוד את צבא השמים ואת מלכת השמים - השמש. כשירמיהו מוכיח אותם, הם עונים לו שהם אינם יכולים לשמוע לו - "וַיַּעֲנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אחרים... וְכָל הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּפַתְרוֹס לֵאמֹר. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם ה' אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ. כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ. וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ" (טו-יח).

ירמיהו ראה בהיסטוריה הוכחה להתגשמות דבר ה', והעם במצרים רואים בהיסטוריה הוכחה הפוכה. הם טוענים שימי המלך מנשה שבימיו הייתה עבודה זרה ובהם עבדו את צבא השמים היו ימי שקט ושלווה, והרעות התחילו מאז שהפסיקו לעבוד את צבא השמים. כוונתם היא שהרעות התחילו עם החזרה בתשובה של המלך יאשיהו. קשה להפריך טענה זו שאחוזה ומעוגנת היטב בהיסטוריה. תשובת ירמיהו היא שעוד יבואו ימים וכל עובדי צבא השמים יישמדו ואז יוכח שדבר ה' יקום לעולם.

אני קורא את הפרק ועיניי מתמלאות דמעות על הנביא שכל חייו נלחם ולכל אורך חייו השמיע את נבואותיו, ולאחר שכל נבואותיו התגשמו, העם המשיך במריו ולא האמין לדבריו. האם באותה נקודת זמן הייתה לירמיהו אפשרות להוכיח את דבריו? שם כנראה במצרים מת ירמיהו.

האם ידע ירמיהו בעת מותו שדבריו ייכנסו להיסטוריה כדבר ה' שהעם שמע ובסוף בעקבות נבואותיו שב לארצו ובנה את הבית השני?

פרק מ"ד זהו הפרק האחרון בחיי ירמיהו. הנביא, שכל חייו נלחם על נבואותיו, נפרד מאתנו בלא שהגיע אל המנוחה והנחלה, ולו אף לנחמה קטנה שנבואותיו התקבלו על ידי עמו - העם שאותו אהב בכל נימי נפשו, ואיתו נלחם כל חייו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929