הנביא זכריה סבור שלעתיד לבוא דווקא חג הסוכות יהיה החג שיאחד את כל בני האדם. למה דווקא סוכות?

 

מסורת התפילה של חז"ל הציבה את ראש השנה כחג האוניברסלי ביותר בלוח השנה היהודי – יום הרת עולם, יום שנברא בו אדם הראשון, יום שבו אנו ממליכים את א-לוהים על העולם כולו. אבל זכריה הנביא סבור שלעתיד לבוא דווקא סוכות יהיה החג שיאחד את כל בני האדם: "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם, וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת" (טז).

למה דווקא סוכות? ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם), נכדו של רש"י, בפירושו על מצוות סוכה בספר ויקרא פרק כ"ג, מספק לנו נקודת השקפה אפשרית לפתרון השאלה הזאת:

"... באוספך את תבואת הארץ, ובתיכם מלאים כל טוב, דגן ותירוש ויצהר. למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל... ואל תאמרו בלבבכם, "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". וכסדר הזה נמצא בפרשת "עקב תשמעון": "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקך זה ארבעים שנה" וגו' (דברים, ח' ב-ג).

ולמה אני מצוה לך לעשות זאת? "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה... ורם לבבך ושכחת את ה'... ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", (שם, ז-יח). ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה, ויושבים בסוכות. לזיכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב".

מי שבונה סוכה ועובר לגור בה בעונת האסיף מלמד את עצמו ענווה וצניעות. הוא מודה שהצלחתו איננה רק שלו, מודה שיש השגחה ויש שכר ועונש, הוא מכיר בקיומו של כוח עליון. הסוכה, שהיא ההיפך הגמור מפירמידה, היא מחסום ומגן בפני ההיבריס - הרהב האנושי, שגורם לבני האדם מצליחים ליפול ולהתרסק.

וכך, לאחר שתסתיים מלחמת הגויים הגאים נגד הא-לוהים, גם הם ילמדו לשבת בצל ענני הכבוד ולהכיר במגבלות היכולת האנושית.

באדיבות אתר 929