מה ההגיון באופן חלוקת השבטים וסידורם במחנה?

כדי שהמשכן יימצא במרכז המחנה צריכים השבטים להתחלק לארבעה מחנות שווים (בכל מחנה שלושה שבטים) מארבעת צדדי המשכן (מזרח, דרום, מערב וצפון).

כל מחנה זקוק למנהיג. ארבעת השבטים המנהיגים הם ארבעה מבני יעקב שיש בהם מידה מסוימת של בכורה - ראובן, יהודה, אפרים ודן:

ראובן - הוא הבן הבכור של יעקב ולאה.

יהודה - מונה על ידי יעקב למחליפו של ראובן בעקבות חטאו של ראובן. הוא הועדף על שמעון ולוי בגלל התנהגותם הפזיזה במעשה שכם.

יוסף - הוא בנה הראשון של רחל. בברכתו ליוסף לפני מותו מעניק יעקב את הבכורה ליוסף בכך שהוא מזכה אותו בשכם אחד על אחיו, דהיינו ששני בניו - מנשה ואפרים - זוכים למעמד של שבט (בראשית מ"ח, ה). אף על פי שמנשה הוא בנו הבכור של יוסף, יעקב מעניק את הבכורה של בני רחל לאפרים, כמבואר בבראשית מ"ח, יז-יט. הפעם הראשונה בה באה לידי ביטוי ברכתו של יעקב היא במפקד הפותח את ספר במדבר, בו נמנים לראשונה אפרים ומנשה כשני שבטים נפרדים, ואפרים מקבל את הבכורה והופך להיות שבט מנהיג.

דן - בני השפחות אשר ליעקב, בלהה וזלפה, הם קבוצה נפרדת, ועל כן הם זקוקים למנהיג משלהם. דן נבחר על שום היותו בנה הבכור של בלהה, שפחת רחל, השפחה הראשונה שילדה ליעקב בן.

(נשים לב שארבעת המנהיגים מתחלקים בשווה בין בני לאה ובני רחל).

לאחר בחירת ארבעת השבטים המנהיגים צריך לצרף לכל מנהיג שני שבטים, על מנת ליצור ארבעה מחנות בני שלושה שבטים. טבעי הדבר שלכל מנהיג יצורפו אחיו מאמו:

 1. לראובן צריכים היו להצטרף שמעון ולוי, שני אחיו הצעירים. אלא שלוי חונה סמוך למשכן, ועל כן נוסף לראובן רק שמעון והוא נשאר חסר שבט אחד.

 2. ליהודה נוספו שני אחיו הצעירים, יששכר וזבולון, ובכך הושלם מחנהו.

 3. לאפרים, בכור בית רחל, נוספו אחיו מנשה ודודו בנימין.

 4. לדן נוספו בני השפחות: אחיו נפתלי ושני בני זלפה, גד ואשר. אבל המחנה הזה מונה ארבעה שבטים, ואם כן למחנה דן שבט מיותר. מכיוון שלמחנה ראובן חסר שבט ולמחנה דן שבט מיותר, מצורף אחד מהשבטים של מחנה דן - שבט גד - למחנה ראובן.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון