סדר העבודה

משסיים לנבא על מבנה הבית ומידותיו, עובר יחזקאל אל סדר העבודה העתידי שיתקיים בו. הפרק פותח בהוראה על סגירת השער המזרחי (א-ג), ועיקרו מוקדש להלכות הכוהנים ועבודתם. תחילה מורחקים בני נכר מן המקדש, והלויים החוטאים מובדלים מהכוהנים בני צדוק שנותרו נאמנים לה׳. לאחר מכן מפורטות הלכות הכוהנים, המשקפות את השינוי שחל במעמד הכהונה.

א. ׳הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ׳ (ב) מה מייחד את ׳השער הזה׳ ומה מבטאת סגירתו התמידית? ראו את דברי המלבי"ם: ׳הודיע לו שמעתה יהיה השער הזה סגור ולא יפתח לעולם להורות שהשכינה לא תצא עוד משם לעולם׳. נסו להציע הסבר נוסף לסגירת השער מבחינתו של העם.

ב. פסוקים ט-טז עוסקים בהבדלת מעמד הלויים ממעמד הכוהנים בני צדוק, ומתוארים בהם מעשי הלויים והכוהנים בימי בית ראשון והשלכות המעשים הללו בבית העתידי. עמדו על הזיקה הלשונית והמהותית בין המעשה לתוצאה אצל כל אחד מהם. בחנו את ההבדל בין תפקיד הלויים לתפקיד הכוהנים: את מי ישרתו הלויים (יא, יד) והכוהנים (טו-טז), לפני מי יעמדו (יא, טו), ואיזו משמרת ישמרו (יד, טז). שימו לב גם ללשונות הקירוב והריחוק החוזרות בפסוקים אלה.

ג. ההלכות המופנות לכוהני בית צדוק (יז-לא) דומות להלכות הכוהנים בספר ויקרא, אולם יש כמה הבדלים משמעותיים ביניהן. עקבו אחרי ההבדלים העיקריים ובחנו מה מאפיין את הלכות הכוהנים ביחזקאל לעומת ציווי התורה:

1) לבוש: השוו את הציווי ביחזקאל (מ"ד,יז) ללבוש הכוהנים בתורה, הנעשה מבד, צמר וחומרים נוספים (שמות כ"ח,ג-ה) וכן ללבוש הכהן הגדול ביום הכיפורים, הנעשה מפשתן (בד) בלבד (ויקרא ט"ז,ד).

2) תספורת: השוו את הציווי בפס׳ כ לציווי התורה על הכוהנים (ויקרא כ"א,ה) ועל הכהן הגדול (ויקרא כ"א,י).

3) מעמד אישי: השוו את איסורי הנישואין בפס׳ כב לציווי התורה בויקרא כ"א,ז ולדין הכהן הגדול בויקרא כ"א,יד.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"