סדר הזמנים במלכות חזקיהו

הבטחת ה' לחזקיהו להוסיף לו 15 שנה, להצילו "מכף מלך אשור" ולגונן על "העיר הזאת" (ו), מחייבת להקדים את הפרק כולו, אין טעם בהבטחה כזאת אחרי שהנס כבר התרחש. המגילה פתחה בסיפור הגדול על חזקיהו שמרד בסנחריב, וחזרה לאחור לסיפורים 'הקטנים', שקדמו. אבל כמה זמן להקדים "בימים ההם" (א)?

בשנת 6 לחזקיהו נפלה שומרון, וסרגון שהגלה אותה מלך 16 שנה. סנחריב יצא למסעו מערבה בשנתו ה-5, היא שנת 27 לחזקיהו (מתוך 29) – למה כתוב בתנ"ך "ב-14 שנה" לחזקיהו (י"ח, יג)?

תלמידתי רבקה רביב הציעה פתרון – כ-6 שנים אחרי חורבן שומרון מָלַך חזקיהו בהמלכה שנייה גם על שארית שבטי ישראל שנותרו בצפון (בדומה לדוד, שמלך תחילה על יהודה, וכעבור 7 שנים על כל ישראל)  – זה היה 'פסח חזקיהו' המתואר בדברי-הימים (ב, ל' ו-ל"א) – ב-14 שנה להמלכה השנייה עלה סנחריב.

מחלת חזקיהו ושליחי מלך בבל באו כשנתיים-שלוש אחרי ההמלכה השנייה (712-713 לפנה"ס), באמצע ימי סרגון, בעת המרד הכַּשְׂדי הראשון של מְרֹדַך בַּלאֲדָן בעיר בבל, נגד השלטון האשורי*.

חזקיהו יכול היה למות אחרי פסגת הצלחתו לאחד את שארית שבטי ישראל סביב מלכות בית דוד בירושלים, בלי להגיע למשבר סנחריב. מנשה בנו מלך בגיל 12 וטרם נולד בעת מחלת חזקיהו. איש אינו יודע מי היה ניצב בירושלים בימי סנחריב, בלעדי חזקיהו.

15 השנים שנוספו לחזקיהו בזכות דמעת תפילתו הציבו אותו בפני הדילמה – להצטרף לבריתות האזוריות נגד המעצמה השלטת, או לעמוד מן הצד, כדברי ישעיהו – ההצטרפות למרידות תביא ב"ימים באים" גם לנשיאת אוצרות ירושלים ובני המלכים, "בבלה" (יז).

____________________

*ראו ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 220-221

באדיבות אתר 929