רק מי שמנקה עצמו מבית, זכאי בסופו של דבר לנקות את הארץ ולכלות את אויביו עד תום – גם מחוץ

 

פרק ו' בתהילים מוכר וידוע לכל, שהרי נוהגים אנו לאומרו ב'תחנון' בעת נפילת אפיים בשחרית ובמנחה (בנוסחי אשכנז וספרד). ואפשר שדווקא אמירת מזמור זה ב'תחנון' מאירה אותו באור חדש שאינו נראה במבט ראשון.

בפרק זה, כמו בפרקים רבים בתהילים, פונה דוד אל ה' ומתחנן לפניו שיסיר ממנו את הצרות האופפות אותו מכל עבר - ייסורים וחלאים מצד אחד: "חָנֵּנִי ה' כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי ה' כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי" (ג), ואויבים הקמים עליו מצד שני: "סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (ט).

ברם אויביו של דוד אינם תמיד רק אויבים חיצוניים, אלא פעמים שהם כוחות רעים ואפלים השוכנים בתוך לבו פנימה.

הנה דרך משל מתאר דוד בפרק ל"ו את הרשע שבקרב לבו: "נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי – אֵין פַּחַד אֱלוֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו". וכן בפרק ל"ח הוא זועק כנגד החטא שאינו נותן לו לחיות בשלום עם עצמו: "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי".

ובמעמקים – אפשר שגם האויבים הרבים הסובבים את דוד כל חייו, אינם אלא השתקפות חיצונית של חטאים ויצרים רעים האופפים אותו מבית, והמאבק כלפי חוץ מחייב אותו להיאבק בראש וראשונה עם עצמו.

כי רק מי שמנקה עצמו מבית, זכאי בסופו של דבר לנקות את הארץ ולכלות את אויביו עד תום – גם מחוץ.

***

תובנה עמוקה זו, דומה שכוחה יפה גם לפרקנו. דוד פותח את המזמור בתיאור הייסורים הבאים עליו, כתוכחה מגבוה על חטאיו ופשעיו, והוא פונה אל ה' וקורא: "ה' אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי" (ב).

בהמשך הפרק מתאר דוד את אנחתו ובכיו, הנוגעים ודאי לחטאיו:
"יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי,
בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה" (ז)

ואז הוא פונה לאויביו וזועק כלפיהם:
"סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן
כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי" (ט)

ובכן מי הם אותם "פועלי און"? האם רק אויביו החיצוניים - כשאול והפלשתים? או שמא גם יצריו וחטאיו שהביאו עליו את ייסוריו, והם מכבידים עליו ואינם מאפשרים לו לזקוף את ראשו מכובד משאם: "כִּי עֲו‍ֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי - כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי" (תהילים ל"ח, ה)

***

מכל מקום, חכמינו מסדרי התפילה – אשר קבעו לומר פרק זה בנפילת אפיים לאחר וידוי על החטאים, ודאי ראו בתחינתו של דוד ביטוי להתמודדות עם חטאיו, ושמעו באוזניהם הרגישות את זעקתו שלו, וזעקתם של כל הנאבקים כנגד היצרים הרעים ומרעימים עליהם קולם:

"סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי
שָׁמַע ה' תְּחִנָּתִי – ה' תְּפִלָּתִי יִקָּח" (ט-י).

באדיבות אתר 929