נפילה לבור עמוק

יש שתי בעיות קשות במזמור חריג זה -
הפתיח משולש ומסורבל, והסיום נורא, ללא עידוד, ובלא אמונה ותקווה[1].

המשורר החשוב ביותר "לִבְנֵי קֹרַח" מימי דוד היה "הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן יוֹאֵל בֶּן שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְקָנָה..." (דברי הימים א ו, טז-כג), נכדו של שמואל הנביא, אבל הוא לא היה "אֶזְרָחִי" (=ממשפחת הזַרחי). במשפחת זֶרַח משבט יהודה היו"זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדָרַע" (דברי הימים א ב, ו), ועל שלמה נאמר שהיה חכם יותר "מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל" (מלכים א ה, יא) –

אלא, שמזמורי הייאוש והקטרוג, פח ופט (כמו עד ועט), הם מימי החורבן, כ-400 שנה אחרי דוד ושלמה, ואין שום קושי להבין קשרי נישואין בין משפחות לויים מבני הֵימָן "לִבְנֵי קֹרַח", לבין משפחת הזרחי משבט יהודה.

המידע המפורט (גם המוזיקלי) בפתיח נועד להסביר את שני המזמורים הנוראים האלה, שמסתיימים בשחור משחור מבחינה אמונית, כי בארץ המתים אין תפילות ומזמורים!

הפלא היחיד הוא שעם ישראל שמר מזמורים אלה בספר תהלים, אולי דווקא בגלל הקושי העצום לשיר אותם.

באדיבות אתר 929