נס רפואי

הקדמה: סדרת המזמורים לו עד מא היא מערכת אחת, ה'מתכתבת' עם ספר איוב, מתפלמסת עם איוב ורֵעיו בביטויים דומים לשלהם, ומציעה גרסה אלטרנטיבית לוויכוח של איוב מול ה' - 'איוב שבתהלים'. מזמורי 'איוב' במערכת זו, הם שני המזמורים האמצעיים, לח ולט, מזמור לז מייצג את דברי 'הרֵעים לאיוב', ולו פותח בוויכוח הגדול המתחולל בנפש האדם פנימה.

נס רפואי מ"עֶרֶשׂ דְּוָי"

כמו בספר איוב, השבר 'האיובי' היה מחלה נוראה וסופנית.
אחרי התיאור הכללי של שיר הישועה בזכות הביטחון בה', שלא התערער אף לרגע, בא במרכז המזמור החותם את מערכת מזמורי 'איוב', תיאור האווירה של המתלחשים סביב מיטת הגוסס. את מקומם של הרֵעים בספר איוב, תופסים בתהלים כל אויביו המייחלים למותו, ואכזבתם העמוקה.

התיאור מתאים מאד לאווירה במשתה אדֹניהו בן חגית (מלכים א א), בעת מחלת דוד הקשה, שם כבר תכננו את מלכות אדֹניהו, וגם יואב בן צרויה, 'איש שלומו' של דוד תמך באדֹניהו, כי דוד 'כבר חסר אונים, ובקרוב ימות'. והנה שב גמולם בראשם מיד שלמה, כתפילת דוד, וכצוואתו (מלכים א ב).

הנס הרפואי, כשיר "מַשׂכִּיל", בו ה' 'בא לבַקֵר' חולה גוסס ומציל אותו, מופיע בקיצור בפתיחת המזמור, ובסופו.

החתימה "בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם -אָמֵן וְאָמֵן." הפכה להיות חתימת ברכה לכל ספרי תהלים, וגם למזמורי שיר ותפילה בכלל, עם מענה "אָמֵן וְאָמֵן" של הקהל[3] - בסופו של דבר  התעצבו לפי הדגם הזה ברכות התפילה בבית המדרש של חז"ל, והפכו לברכות העומדות לעצמן, גם בלי מזמורים ופסוקים לפניהן.

אולם, דווקא במזמור הזה החותם את הספר הראשון בתהלים, יש קשר ברור בין סיום המזמור לבין הברכה, שהרי, בתום המלכת שלמה (כמייצב השושלת 'לעולם'), מכוחו של נתן הנביא, השיב דוד לברכת עבדיו (מלכים א א, מח) -
וְגַם כָּכָה אָמַר הַמֶּלֶךְ:
בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם יֹשֵׁב עַל כִּסְאִי, וְעֵינַי רֹאוֹת.
______

[1] בחוץ ידבר מה שחושב בליבו - 'האיש הזה (=דוד?!) כבר לא יקום'.
[2] כך נאמר על שושלת בית דוד בנבואת נתן (שמואל ב ז, יב-טז), ובהמלכת שלמה (מלכים א א, כט-לא; ב, ד).
[3] כמו בחתימת המזמור שלפני הארון (דברי הימים א טז, ח-לו), וראו מאמרי  'ראשית תפילת הקבע', באתר שלי.

באדיבות אתר 929