נינווה - סגירת החשבון

שני נביאים מהגליל, יונה מ"גַת הַחֵפֶר" (=ממזרח לציפורי), ונחום מאֶלקֹש (=ליד מעלות תרשיחא);

יונה (ד, ב) רצה לשמוע "חֲזוֹן נַחוּם" - חורבן לנינוֵה בטרם תמיט אסון על העמים, ובטרם תחריב את ממלכת ישראל -
כי ידעתי, כי אתה א-ל רחום וחנון (על רשעים!),
אֶרֶך אַפַּיִם ורַב חסד, ונִחָם על הרעה;

עברו כ-200 שנה, והאכזריות של הכובשים האשוריים כבר גדשה כל סאה; בימי יאשיהו נשא נחום (א, ב-ג) את חזון סגירת החשבון -
א-ל קַנוֹא ונֹקֵם ה',
נֹקֵם ה' ובַעַל חֵמה,
נֹקֵם ה' לצָרָיו, ונֹטֵר הוא לאֹיְבָיו;
ה' ארך אפים וּגְדָל כֹּח,
ונַקֵה לא יְנַקֶה...

נבואות ה'משא' דומות זו לזו ברובן המכריע, ו"חזון נחום" הוא נבואת 'משא' קלסית* -
1.   חשבון גמול של ה' על פשעי העמים בכלל, ותיאור מפורט של עונשם בבוא היום.
2.   נבואת ישועה והצלה לישראל, בפסוקים מעטים המשובצים בתוך תיאורי הפורענות על העמים.

בניגוד ליונה, רוב הנביאים לא נשלחו אל העמים - הגמול והעונש לעמים, נועדו בדרך כלל לאוזניים ישראליות. לפיכך, יש לראות בפסוקים המעטים על ישועת ישראל, את ליבת הנבואות האלה. יש רק מאורע אחד בתקופת נחום שאליו מתאימים דברי הנביא, וזהו 'פסח יאשיהו' (מלכים-ב כג, כא-כג; דברי-הימים-ב, לה).

לנוכח החרדה הגדולה ביהודה מפני מסע עונשין כמו 'מסע סנחריב', אמר נחום דברי עידוד מפורשים (א, ט עד ב, א) -
... לא תקום פעמים צרה;
כֹּה אמר ה': אם שלמים וכן רבים (האשורים),
וכֵן נָגֹזוּ, ועָבָר (זמנם),
ועִנִתִך - לא אַעֲנֵך עוד;
...לא יוסיף עוד לַעֲבָר בָּךְ בְּליַעַל כֻּלֹה נִכרָת;

*נבואות 'משא' חריגות (כמו ישעיהו כב, חבקוק א, מלאכי א) דורשות הסבר מיוחד.

באדיבות אתר 929