קורות ישראל ברפידים, רגע לפני הגעתם להר סיני, מהווים צעד אחרון בתהליך החינוכי של עם ישראל - הכרת תלותם בה'.

 

ממדבר סין מוביל ה' את העם לרפידים, שם לא היו לעם מים לשתות. מה הייתה כוונתו של ה' כאשר הוביל את העם למקום צחיח?

המשך הסיפור אמנם מוכר: ה' מצווה את משה להכות על הסלע ומים רבים יוצאים להשקות את העם. אך יש בסיפור פרט חשוב נוסף שאיננו מוכר כל כך - הסלע לא נמצא ברפידים אלא בהר סיני!

"ויאמר ה' אל משה עבֹר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל... הנני עֹמד לפניך שם על הצור בחֹרב והכית בצור ויצאו ממנו מים..." (ה-ו).

כלומר: ה' ציווה את משה ללכת עם זקני העם להר סיני, שבו עתיד הנס להתרחש.

התורה מספרת כיצד יצאו המים מן הסלע, אולם היא איננה מספרת כיצד הגיעו המים לעם, הנמצא ברפידים. ההסבר המתקבל ביותר על הדעת הוא ששטף המים שיצא מן הסלע יצר נחל שהגיע עד רפידים. מסתבר גם שבני ישראל החליטו להעתיק את המחנה לאזור מקור המים ועל כן התחילו במסע לעבר הר סיני.

נראה שהיה זה מהלך מכוון שנועד להוליך את בני ישראל להר סיני. כך הפך ההר בתודעתם של בני ישראל למקור מים המושך אותם אליו עוד בטרם הפך למקום מתן תורה.

אך כאן עוד לא תם השיעור. מסע זה של ישראל לא התנהל, מן הסתם, באופן מסודר, וככל הנראה הגיעו הצעירים והחזקים ראשונים להר סיני בעוד שהזקנים והחלשים משתרכים מאחור. בעיתוי זה בוחר עמלק לתקוף. עמלק תוקף את שארית העם - את הזקנים והחלשים הנמצאים עדיין ברפידים, כאשר זוהי גם ההזדמנות האחרונה בשבילו לחבל במתן התורה.

בקריעת ים סוף למדו ישראל את כחו של ה' להלחם להם ולהושיעם בנסים. אך כאן, שלא כבקריעת ים סוף, נלחמים בני ישראל עצמם כשמבטם מופנה אל משה הנמצא על הר סיני (על פי פירוש אבן עזרא) וידיו מונפות אל על.

לאחר שהשמים החליפו את האדמה כמקור מזון (בירידת המן) מחליף הר סיני את הנילוס כמקור מים, ולאחר מכן גם כמקור לתשועה במלחמה. התלות במצרים הומרה בתלות בה'.

כעת מוכנה הבמה למתן תורה.
 

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון