נבואות מיכה המוקדמות

דווקא בפרקי מיכה האחרונים* (ו, ז) אפשר לראות הקבלות מובהקות לנבואות ישעיהו מימי אחז, וייתכן שכאן פתיחת נבואתו:

שִׁמְעוּ נָא אֵת אֲשֶׁר ה' אֹמֵר:
קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים,
כִּי רִיב לַה' עִם עַמּוֹ...
עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ...
כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ,
וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם;

גם הזכרת בלק ובלעם (עם רמז לעוון פעור בשטים), וגם הזכרה מפורשת של עמרי ואחאב מצביעות על הזמן בו נפרצה עבודת אלילים ביהודה, עקב מדיניות הכניעה של אחז, לאשור ולתרבות השלטת.

וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי, וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית אַחְאָב,
וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצוֹתָם (=בעצתם, בדרכם),
לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה, וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה,
וְחֶרְפַּת עַמִּי, תִּשָּׂאוּ (ו, טז);

תיאורי החמס והרשע דומים לתיאורי ישעיהו (בייחוד בפרק א):
הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה;
אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס,
וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ שָׁקֶר, וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם;

גם תיאורי העונש מתאימים למצב המלחמה מכל עבר, ששרר בימי אחז:
וְגַם אֲנִי הֶחֱלֵיתִי הַכּוֹתֶךָ (=הִכֵּיתִיךָ במחלות),
הַשְׁמֵם עַל חַטֹּאתֶךָ;
אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע...
וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן;
אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר,
אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן,
וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן (ו, יג-טו);

מתוך המציאות הקשה בקעה גם מפי מיכה (ו, ו-ח) התביעה לדרך הרצויה בעיני ה', ממש בשפת ישעיהו (בתוספת 'חסד'):
בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף (=אֶשְׁתַּחֲוֶה) לֵא-לֹהֵי מָרוֹם?
...הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים...?
הִגִּיד לְךָ אָדָם (חכם) מַה טוֹב,
וּמַה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם (=כן אמנם)
עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ;

* ייתכן, שפרקים אלו נמצאים בסוף נבואות מיכה, כרמז ל'ימי החושך', שיבואו אחרי חזקיהו – ימי מנשה

באדיבות אתר 929