בית המדרש של משוררי תהלים התקיים בירושלים מימי דוד ועד אחרי החורבן, ותלמידי דוד המשיכו ליצור בסגנון המזמורי ברוח הקודש. בדיוק כך ובמקביל, המשיכו גם תלמידי ישעיהו להינבא ברוחו ובסגנונו, עד המזמור החותם שבפרקנו.
כידוע, יש קשרים עמוקים בין ספר ישעיהו לבין מזמורי תהלים, וכבר ראינו מזמור תודה שלם בסוף הנבואה על קיבוץ גלויות (י"ב), ומצאנו שיר מפוזר בין פרקי הישועה של ירושלים (כ"ד עד כ"ז); כמו כן, מזמור התודה של חזקיהו על הצלתו ממחלתו (ל"ח, ט-כ) מופיע רק בספר ישעיהו.
תלמידי ישעיהו המשיכו בדרכו הנבואית, ברעיונות הנשגבים ובסגנון השירי, מימי מנשה ועד חורבן ירושלים המתואר במזמור ההיסטורי האחרון (ציון הפרק ס"ד מוטעה, כמובן):
"חסדי ה' אזכיר תהלת ה',
כעל (=כן, על) כל אשר גמלנו ה'... (ס"ג, ז).
פתיחת החסד עם שירת משה ביציאת מצרים ובבקיעת הים (ס"ג, ז-יד) דומה מאד למזמור תהלים ק"ו (ב, ט ,כא) –
"מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהלתו...
ויגער בים סוף ויחרב, ויוליכם בתהומות כמדבר...
שכחו א-ל מושיעם..." (תהלים ק"ו, ב, ט, כא).
"והמה מרו ועצבו את רוח קדשו...
בוקע מים מפניהם...
מוליכם בתהמות כסוס במדבר"... (סג, י-יג);
קריאות הזעקה הגדולות לנוכח החורבן הנורא:
"הבט משמים וראה...
איה קנאתך וגבורתיך… (ס"ג, טו);
דומות מאד לזעקות מזמורי החורבן בתהלים (ס"ט, ע"ד, ע"ט, פ', פ"ט).
"למה א-להים זנחת לנצח"... (תהלים ע"ד, א);
"קומה א-להים ריבה ריבך"... (שם, כב);
"עד מה ה' תאנף לנצח"... (שם ע"ט, ה);
"עד מה ה' תסתר לנצח"... (שם פ"ט, מז);
"א-להים צ-באות שוב נא,
הבט משמים וראה...
האר פניך ונושעה" (שם פ', טו, כ).
בית המדרש של משוררי תהלים התקיים בירושלים מימי דוד ועד אחרי החורבן, ותלמידי דוד ואסף ואיתן האזרחי המשיכו ליצור בסגנון המזמורי ברוח הקודש.
בדיוק כך ובמקביל, המשיכו גם תלמידי ישעיהו להינבא ברוחו ובסגנונו, עד המזמור החותם.
באדיבות אתר 929