לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:
במחזור הנאומים השני מחמיר העימות שבין איוב ורעיו, טיעוני הצדדים היריבים נעשים חריפים ובעלי נימה עוינת. בעוד שבמחזור הראשון זירזו הרעים את איוב לעשות תשובה, ותיארו את גורלם המר של הרשעים לעומת גורלם הטוב של בעלי התשובה עתה, משנתייאשו מן הסיכוי להחזירו בתשובה, הם מגנים אותו. ומתארים את גורל הרשעים בכוונה ברורה לרמז כי גם הוא נמנה עליהם.
נאומו השני של אליפז קצר מן הראשון (פרקים ד'-ה') וחריף ובוטה ממנו. הנאום כולל שני חלקים: בחלק הראשון (ב-טז) מדבר אליפז דברי תוכחה אל איוב; בחלק השני (יז-לה) הוא מתאר את הרשע ואת גורלו.
1. השוו בין סיום הנאום הראשון (פרקים ד-ה) לסיומו של הנאום השני (פרק ט"ו) מה ההבדל הבולט בין שני הנאומים?
2. במה מאשים אליפז את איוב? האם תוכלו לזהות החמרה ביחס להאשמות שהופיעו בנאום הראשון?
3. עיינו בפרק ד' יב-כ, מה העיקרון התיאולוגי שעליו חוזר אליפז גם בנאום זה?
4. בתארו את גורל הרשע נשען אליפז על מסורת חכמה עתיקת יומין ועל ניסיונו האישי (ט"ו, יז-יט). מה גורלו מבחינה נפשית ומבחינה פיזית-חיצונית?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"