לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו דגשים והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 
נאומו השלישי של בלדד כולל רק ששה פסוקים והוא הקצר מכל הנאומים שבספר. בנאום זה אין פתיחה פולמוסית ואף החתימה המבססת את אמיתות הטענות נעדרת. בשני הפסוקים הראשונים (ב-ג) מתאר בלדד את כוחו וממשלתו הבלתי מוגבלים של הא-ל; ובארבעת הפסוקים האחרונים (ד-ו) הוא מוכיח את אפסותם של כל הברואים, ובמיוחד של האדם. המסקנה העולה מן הדברים היא שאין לאדם סיכוי להיות צדיק במשפט עם הא-ל.
 
1. השוו את הקל וחומר של בלדד (כ"ה, ד-ו) לקל וחומר שמופיע בשני הנאומים הראשונים של אליפז (ד', יז-יט; ט"ו, טו-טז), מה ניתן ללמוד מן ההשוואה?
 
2. נאומו של בלדד קצר מאוד, והחוקרים נחלקו בשאלה מדוע. עיינו בסיכום הדעות שמציע פרופ' קליין:
 
בשל קיצורו ומבנהו המקוטע של הנאום משערים החוקרים כי חלק נכבד מנאומו של בלדד אבד במרוצת מסירת הנוסח. יש אומרים כי פרק כ"ו, ה-יד הוא חלק מנאומו המקורי של בלדד, שכן פסוקים אלה מכילים מזמור הלל אופטימי ותמים המשבח את א-לוהים בסגנון שאינו מאפיין את נאומיו הקודמים והמרירים של איוב (השווה לעומת זאת את ההלל מפיו של אליפז בפרק ה', ט-טז). אחרים רואים בפרק כ"ז, יג-כג את חלקו השני והאבוד של נאום בלדד. שכן הדובר בפסוקים אלה מתאר את גורלו הרע של הרשע בסגנון ובנימה ההולמים את מי שמייצג את החכמה המעשית,השמרנית (השווה למשל ח', יב-יד; ט"ו, ל-לה). כנגד אלה ניתן לטעון שנאומו השלישי של בלדד הוא קצר משום שכל הטענות בוויכוח כבר נאמרו ונסתרו על ידי איוב, ולא נשאר לרעים מה להשיב לו .
(י' קליין, עולם התנ"ך – איוב, עמ' 142).
 
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"