מתי הם ישבו בירושלים?

מחציתו הראשונה של הפרק עוסקת ביושבי ירושלים הראשונים ומחציתו האחרת עוסקת בעבודת הלויים ובדרכי ארגונם. הפרשה שבנחמיה י"א מקבילה לכתובים העוסקים ביושבי ירושלים, ואין היא עוסקת בעבודת הלויים ובדרכי ארגונם, אלא רק רומזת להם. באשר לארגון עבודת הלויים וחלוקתם למשמרות נאמר במפורש שיסדם דוד בעצה אחת עם שמואל (כב).

נתלבטו ראשונים ואחרונים בישוב הסתירות שבין פרשתנו לבין מקבילתה בנחמיה.

אנו תפסנו בשיטה הגורסת שהפרשה שלנו עוסקת ביושבי ירושלים הראשונים של ימי דוד, ואילו מקבילתה שבנחמיה עוסקת ביושבי ירושלים של ימי שיבת ציון. והדמיון בשמותיהם של כמה מראשי האבות כאן ושם הוא כתוצאה מן העובדה ששבי ציון שבו איש לעירו, וכל אחד השתדל לשבת באחוזת בית אבותיו. ונביא עוד כמה ראיות לפרושנו:

א. הנתינים אינם נמנים בפרשתנו עם יושבי ירושלים, והם יושבים "באחוזתם בעריהם" (ט', ב) ואילו בנחמיההם יושבים בעופל (נחמיה י"א, כא), היא המצודה שבדרום הר הבית, דבר שאין להעלותו על הדעת בימי דוד.

ב. אין פרשתנו מזכירה את עבדי שלמה, כלומר: את שרידי הכנעני שנתנם שלמה למס עובד, ואילו בפרשה המקבילה בנחמיה נמנים הם עם יושביירושלים. והטעם שוב פשוט הוא - פרשתנו עוסקת בימי דוד בלבד!

ג. כנגד החסר שלמעלה, הפרשה שלנו מונה את יושבי ירושלים גם נן בני אפרים ומנשה. ואפשר שהכוונה לגיבורים ולשרים שלקח דוד מבני שבטים אלה, והושיבם בירושלים.

ד. רק בפרשתנו באים הלשונות "אהל", "אהל מועד", ו"מחנה" ככנויים לבית האלקים ולמחנה שכינה: "שומרי הספים לאהל ואבותיהם על מחנה ה'" (יט) "שוער פתח לאהל מועד (כא) לבית ה' לבית האהל" (כג)

ה. שמו של דוד נזכר במפורש בפרשתנו: המה בחצריהם התיחשם המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם" (כב)

המסקנה העולה מהדברים היא ששתי הפרשיות עוסקות בתקופות שונות. זו שבספרנו ביושבי ירושלים בימי דוד, וזו שבנחמיה ביושבי ירושלים שבימי הכותב. והדמיון בין השמות נובע מהעובדה שצאצאים מבתי האבות שישבו בירושלים בימי דוד ושנקראו בשם אבותיהם זכו לשוב לציון ולהתישב באחוזת אבותיהם.

לחץ כאן לקריאת דעה אחרת בנושא זה

נערך ע"י צוות אתר התנך

מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים א עמ' רמג-רמד