משפט ראווה לרשע

המשפט שנערך לעכן נעשה באופן פומבי ומודגש: הטלת גורל איטי שלב אחרי שלב, דרישת ההודאה מפי הנאשם והוצאה להורג על ידי כל העם. לכאורה באותה המידה יכול היה ה' לגלות ליהושע את מקור החטא ולדאוג לטיפול מקומי שקט ומהיר.

הצורך לשתף את העם ולפרסם את לכידת עכן החוטא נבע משתי סיבות שהן אחת - להבהיר שעכן הוא האשם היחידי במפלת העם.

ראשית, היה ניתן לחשוד באשמים אחרים, ענייניים יותר - המרגלים. המרגלים ששלח יהושע לעי נתנו הערכה מאוד לא מדויקת של הכוח שנדרש מול העי: לדבריהם, "אַל-יַעַל כָּל-הָעָם כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת-הָעָי" (ג), ואילו בפועל אנו יודעים שנדרשו 35,000 לוחמים רק לצורך המארב!
מתוך כך, היה ניתן לטעון שכל הכישלון הוא בכלל בגלל סיבה ארצית - הערכה לא מדויקת של כוח האויב. הטקס הפומבי והניסי, שהפגין את דעת האורים והתומים שוב ושוב, הוכיח לבני ישראל מעל לכל ספק שהמפלה נובעת בגלל חטאו של עכן, ורק בגללו.

מטרה נוספת לטקס הפומבי שנעשה בעזרת ה', היא לחזק את מנהיגותו של יהושע וההבנה שהוא פועל בשם ה'. לאחר מפלה צבאית, האצבעות המאשימות מופנות בראש ובראשונה אל המנהיג שהוביל את העם למהלך הכושל. העם שעומד מסביב ורואה איך ה' מצביע על האשמים שוב ושוב ושוב, על פי בקשתו והנחייתו של יהושע, מבין שמנהיגותו של יהושע מקובלת ורצויה בעיני ה', שהתקיים בו "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ" (א', ה).

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער