משפט ליושבי ירושלים

בפרקנו מגיעה לשיאה סדרת המעשים הסמליים שאליהם התוודענו בפרק הקודם. בפרק זה מופיע מעשה סמלי קשה, ארוך ומורכב, שתכליתו לסמל את כיבוש העיר וגורלם המר של תושביה (א-ד), ופירוש המעשה (יא-יז). בתווך מופיעה נבואת תוכחה קשה לישראל (ה-י).

א. יחזקאל מצווה לגלח את שערו ולחלקו לשלושה חלקים, המסמלים את הגורל המר הצפוי ליושבי ירושלים. מה מסמל כל אחד מן החלקים הללו?

היעזרו בדברי רש"י: ׳חרב חדה - סימן לחרב נבוכדנצר: תכה - אותה בחרב: סביבותיה - סביב אותה לבנה, סימן על הבורחים מן העיר שישיגום כשדים ויהרגום סביב ירושלים: והשלישית תזרה לרוח - סימן לגולים שילכו למצרים ויוחנן בן קרח וחבורתו. ושם אריק חרב אחריהם - שהלך נבוכדנצר והחריב את מצרים ושם נהרגו: וצרת אותם בכנפיך - אלו מתי מעט שיגלו לבבל ויחיו: ומהם עוד תקח - מאותם מתי מעט: ושרפת אותם באש - סימן לאחאב בן קוליה וצדקיה בן מחסיה אשר קלם מלך בבל׳.

ב. ׳כֹּה אָמַר אֲד-נָי ה׳ זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצותֹ׳ (ה) הגויים הסובבים את ירושלים נזכרים שבע פעמים במהלך הנבואה (ה-ח, יד-טו). עקבו אחרי האזכורים השונים ועמדו על תפקיד הגויים בתיאור חסד ה׳ לירושלים, ובתיאור חטאיה ועונשה. מה היה ייעודה המקורי של ירושלים ומה אירע בפועל?

ראו את דברי המדרש: "כיוון שבא ה׳ להחריבו... אמרו המלאכים לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם אינו זו ירושלים שנאמר ׳זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה׳? אמר להם: ׳ותמר את משפטי לרשעה מן הגויים׳." (פסיקתא רבתי כז)

רד"ק: ׳יושביה שמתי בה לטובתם, לפי שהיא נבחרת מכל הארצות יפה נוף משוש כל הארץ, שהיא באמצע הישוב לפיכך אוירה טוב ומזוג מכל הארצות. ויושביה היה להם ללכת דרך ישרה ולעשות משפטי הטובים והם המירו אותם לרשעה מן הגויים אשר סביבותיהם׳.

ג. הביטוי ׳עשיית משפט׳ חוזר מספר פעמים בנבואה (ו-י), שימו לב למידה כנגד מידה הגלומה בו.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"