הפרקים המתארים את אחרית ימיו של דוד בדברי הימים מבססים את דמותו של דוד כמייסד המקדש. בדברי הימים דוד הוא זה שממנה את הצוות שבונה את המקדש, דואג לכסף לבנייתו, מתרים את הציבור ונותן את התכניות.
בפרק כ"ד מתואר תהליך חלוקת עשרים וארבע משמרות הכהונה על ידי דוד.
1. כיצד מחולקות המשמרות? מהי לדעתכם משמעות החלוקה בדרך זו? האם היא מזכירה חלוקה אחרת בגורל?
2. בפסוקים מתוארת דרך החלוקה למשמרות השונות, היעזרו בדבריו של הרב יהודה אייזנברג (משמרות העבודה במקדש, אתר דעת) להבנת העניין:
"פותח פרק זה בפנינו פתח לנושא מעניין של עבודת המקדש בירושלים: סדר עבודתם של הכוהנים, וחלוקתם למשמרות. נכיר תחילה את המושג "משמרות כהונה". הכוהנים אינם עובדים כולם במקדש בבת אחת, לשם כך מחולקים הכוהנים למשמרות. כל משמרת עולה לירושלים ועובדת במקדש שבוע אחד, ולאחר תום מחזור של המשמרות, חוזרת המשמרת הראשונה לעבודה, וחוזר חלילה. ...
כמה משמרות כוהנים היו? בפרקנו מתואר סופו של תהליך, ואנו נעקוב אחריו מתחילתו.
מסורת המובאת במסכת תענית מספרת על שנים או שלשה שלבים בחלוקת הכוהנים למשמרות. לפי מסורת אחת היו שלשה שלבים בחלוקה: משה חילק את הכוהנים לשמונה משמרות: ארבע ממשפחת אלעזר, וארבע ממשפחת איתמר, שני אלה הם בני אהרון שנותרו בחיים לאחר האסון שאירע במשכן. שמואל הנביא הכפיל את מספר המשמרות, כאשר היו יותר כוהנים, והעמיד את מספר המשמרות על שש עשרה. ואילו דוד העמיד את מספר המשמרות על 24 משמרות, הוא המספר הסופי של משמרות הכהונה, וזהו גם המספר הידוע ביותר. מספר פסוקים בפרקנו מתארים את החלוקה המחודשת של משמרות הכהונה בימי דוד המלך.
נשמע את הפסוקים, ונעקוב אחרי דרך החלוקה של משמרות הכוהנים: "וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר, ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר, ולבני איתמר לבית אבותם שמונה." בפסוק זה מתוארת הרחבת מספר משמרות הכהונה: ברבות השנים התרבו בני משפחת אלעזר, ומספר הכוהנים במשפחה היה כפול ממשפחת בני איתמר. משום כך חילק דוד את המשמרות מחדש: לא עוד שמונה משמרות.לכל משפחה, אלא שש עשרה משפחות למשפחת אלעזר, ושמונה למשפחת איתמר.
כיצד הייתה החלוקה? נשמע את הפסוק, וננסה להבין את הדרך בה חילק דוד את המשמרות: "ויחלקום בגורלות אלה עם אלה, כי היו שרי קודש ושרי האלהים מבני אלעזר ומבני איתמר".
החלוקה, לפי פסוק זה, הייתה בגורלות. והסיבה: שתי המשפחות היו בהן "שרי קודש ושרי הלאקים". דהיינו: שתי המשפחות מקודשות, שתיהן שוות במעלה, ואי אפשר לקבוע סדר חלוקה לפי מעלתם של הכהנים.
נמשיך לקרוא בפרק: "ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך, והשרים וצדוק הכוהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללויים, בית אב אחד אחוז לאלעזר, ואחוז אחוז לאיתמר." הפסוק קשה. וניתן להבינו בכמה דרכים. אולי נבין אותו אם נזכור כי בחלוקה החדשה חילק דוד את משמרות בני אלעזר לשנים: במקום שמונה משמרות, הרכיב שש עשרה משמרות. אם כן, אולי זה הפירוש: "בית אב אחד אחוז לאלעזר" - כל בית אב ממשפחת אלעזר אחז ממנו והרכיב ממנו בית אב נוסף; "ואחוז אחוז לאיתמר" - משמרות איתמר נשארו באחיזתן הישנה; המשמרות האחוזות לאיתמר נשארו אחוזות כפי שהן: לא חל בהן כל שינוי. לאחר תיאור חלוקת המשמרות, מונה הפרק את עשרים וארבע משמרות הכוהנים.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"