מה משמעות ההקבלה בין מסע קבורת יעקב מארץ מצרים לארץ כנען, לבין מסע יציאת מצרים וחזרתם של בני ישראל כעבור מאות שנים לארץ כנען?
מסע הלוויתו של יעקב מלווה ברכב ובפרשים מצרים. פעם אחת נוספת בלבד מופיעים הרכב והפרשים המצרים – ביציאת מצרים. עובדה זו מרמזת על הקבלה בין יציאת מצרים להלוויתו של יעקב. בשני המקומות נראה שהרכב והפרשים נועדו להבטיח שבני ישראל יחזרו למצרים (כמובן שישנו הבדל בולט ביניהם: בהלוויית יעקב הם מלווים את בני יעקב לכבודו של אבי יוסף ולא רודפים אחרי בני ישראל להחזירם למצרים).
ההקבלה בין הלווית יעקב ליציאת מצרים מתבטאת בעיקר בעובדה המפתיעה ביותר של הזכרת עבר הירדן כנקודה ממנה נכנסים בני יעקב לארץ, כפי שנכנסו בני ישראל לארץ כעבור ארבעים שנה. כניסה בדרך זו היא, לכאורה, בניגוד לצפוי, שהכניסה למצרים תהיה מכיוון דרום מערב ולא מכיוון מזרח. בשני המקרים אירע ההיפך.
אולם, נראה שלמרות שמקובל לחשוב שהביטוי "עבר הירדן" מתכוון לעבר הירדן המזרחי, "עבר הירדן" במקרא יכול להיות גם עבר הירדן המערבי (ראה למשל: במדבר ל"ב, טז-יט; דברים ג', כה; דברים י"א, כט-ל). אם כך, "עבר הירדן" משמעותו בצד הירדן, בקרבת הירדן או בארץ הירדן. אולם, מאחר שעצם הביטוי "עבר הירדן" איננו ברור, ובכל מקום אנו זקוקים להכריע בכך מתוך הקשר הדברים וההיגיון, שוב נשאלת השאלה, לשם מה התורה משתמשת בביטוי שלא נותן לנו כל מידע על המיקום אלא רק גורם לנו לבלבול ומבוכה?
ייתכן, שהסיבה להזכרת עבר הירדן בצורה מעורפלת נובעת בדיוק מהסיבה שנזכרה לעיל. התורה רוצה להקביל את מסע הלווייתו של יעקב למסע יציאת בני ישראל ממצרים, ולהדגיש בכך, שצוואתו של יעקב לבניו לשאת אותו ולקבור אותו בארץ כנען קשורה הדוקות ליציאת מצרים המתרחשת מאות שנים לאחר מכן. צוואתו של יעקב היא זו שמטביעה בבניו את הידיעה שמקומם ואחוזתם הינם בארץ כנען, וזה מה שבסופו של דבר גורם לכך שבני ישראל יודעים שצריך להמתין לעת פקידה שבה יצאו ממצרים ויחזרו לארצם. דבר זה איפשר, בסופו של דבר, את מסע יציאת מצרים.
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון