בפרק י"א מוזכר קודם המשיח ורק לאחר מכן קיבוץ גלויות. אז מי יבוא קודם - המשיח או הגלויות?

 

נפילת אשור תבוא מיד ה' ולא מיד אדם, כמו מַסור ענק ("מַעֲרָצה") שיֵרֵד משמים ויכרות יער שלם הוא הצבא האשורי, שיגיע וינופף ידו על ירושלים (י', לב-לד).

אז תצמח מחדש מלכות דוד, "שֹרֶש יִשַי" (י), לא כשלטון של כוח, אלא כגילוי מופלא של משפט וצדקה – ברוח ה', ובחוש ריח אינטואיטיבי – שילוב של משה ("ויאמר לרשע: למה תַכֶּה רעך?"; שמות ב', יג), ושל משפט שלמה (מלכים א ג', טז-כח).

רשעי העולם האנושי הגרועים מזאב ונמר, ומ"מאוּרַת צִפעוני" (ח), יחדלו להשחית, ואלו יהיו ימי המשיח.

הפסקת הרֶשַע האנושי היא הרבה מעבר לגדר הטבע – כולנו רואים מפלצות אנושיות, בעוד החיות הטורפות ברובן המכריע כבר שורדות רק בגני חיות ובשמורות, וצריך להגן גם עליהן מפני בני אדם.

בחלק השני של הפרק מתואר הנס הגדול ביותר – קיבוץ הגלויות.

לא מלך המשיח יקבץ גלויות – ה' יַכֶּה את צבא המעצמה שתבוא להכריע את ירושלים, וה' "יוסיף... שֵנית ידו" לאסוף "נִדחֵי ישראל... מארבע כנפות הארץ" (יא-יב) – יציאת הגלויות דומה ליציאת מצרים, אך יותר מופלאה, מפני שהיא גם "מכּוּש" (=אתיופיה), וגם "מֵאִיֵי הים" (=עד אמריקה).

בגלל סדר הפרק חושבים רבים, שמלך המשיח צריך להופיע לפני קיבוץ הגלויות, וכך כתב הרמב"ם, אלא שהוא עצמו הוסיף וכתב, שאין לדעת סדר הגאולה עד שתהיה (הלכות מלכים י"א, א; י"ב, ב).

חז"ל קבעו בסדר התפילה קיבוץ גלויות לפני הכרתת הרשעה, ולפני בניין ירושלים וצמח דוד והשבת השכינה לירושלים, והם גם קבעו, שסדר הברכות בתפילה הוא סדר הגאולה (מגילה יז ע"ב; ירושלמי ברכות ב', ד; וראו בספרי נס קיבוץ גלויות, מהדורת תל-אביב, עמ' 21-31).

באדיבות אתר 929