משא מדבר-ים, דומה וערב

בפרק כ"א מכונסים שלושה ׳משאות׳ נוספים על הגויים: משא מדבר ים (א-י) המנבא את מפלת בבל, משא דומה (יא-יב) המנבא על שעיר, והוא אחת הנבואות הסתומות בספר, ומשא בערב (יג-יז) המנבא את הפסדם במלחמה ונדידתם של שבטי ערב.

א. משא מדבר ים: שימו לב לאופיה של המתקפה ולדימוי הראשוני - ׳כסופות בנגב לחלוף׳ (א), עיינו בתיאור החי של המתקפה על בבל בפסוקים ד-ה. ראו את דברי רש"י:
"צפה הצפית - זקוף המנורה. אכל שתה - ומתוך האכילה והשתיה צעקו ׳קומו השרים׳." 
רבים מהפרשנים, ורש"י בתוכם, רואים את המשא הזה כצופה את נפילתה של בבל ללא קרב, באמצע משתה, בידי הפרסים כמתואר בדניאל ה׳.

ב. חוויותיו הנבואיות של ישעיהו מתוארות כאן בהרחבה (ג-ד). מהו שורשן של החוויות הללו ומה הן מלמדות על הנביא? ראו תהלים נ"ה,ד-ו, ולעומת זאת איוב ד׳,יג-טז.

ג. ישעיהו מצטווה להעמיד צופה או להיות צופה בעצמו (ו-ט). תפקידו של הנביא כצופה נזכר גם ביחזקאל ל"ג,ב-ז ובחבקוק ב׳,א. חשבו על הצופה בתקופה הקדומה העומד על חומת העיר ומבשר ליושבים בתוכה על מה שרואות עיניו, עמדו על תפקידיו השונים של הצופה בכל מקום ועל השלכותיהם על תפקיד הנביא. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"