פגישת שמואל ושאול התרחשה "במקרה", בעקבות חיפוש האתונות, אך הכתוב מדגיש שה' תיכנן הכל מראש. המסר למלך הנבחר הוא שה' הוא השולט בעולם ומסובב את כל המאורעות כרצונו.
אחת התופעות הבולטות לאורך הסיפור של חיפוש האתונות היא המקריות, כביכול, בהתרחשויות השונות במהלך הפרק. עצם התהליך, שבו הלך שאול לחפש את האתונות ומצא את המלוכה, כבר הפך לביטוי המתייחס להפתעות המתרחשות בעולם בלא שתהיה לאדם שליטה בהן.
דומה שהמילה המנחה בסיפור היא השורש מצ"א, המופיעה בו שבע פעמים (כדרכן של מילים מנחות). שורש זה מבטא בדרך כלל משמעות של מקריות, וכך גם בהתרחשויות בסיפור כאן: במקרה "נמצא" בידו של הנער רבע שקל כסף, שבלעדיו היו שאול והנער חוזרים הביתה מבלי לפגוש את שמואל; ובמקרה "מצאו" בעלותם לעיר נערות, שסייעו להם להגיע לשמואל. ואולם, למרות מראית העין המקרית, מתברר לבסוף שהכול היה מתוכנן מראש:
(טו) וַה' גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר: (טז) כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל...
התזמון מדויק עד כדי כך, שהם נפגשים עם שמואל בדיוק ברגע שבו הוא מצפה לראותם:
(יד) וַיַּעֲלוּ הָעִיר הֵמָּה בָּאִים בְּתוֹךְ הָעִיר וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם לַעֲלוֹת הַבָּמָה:
נראה שלנקודה זו יש משמעות רבה: דווקא לקראת מינויו של המלך הראשון בישראל יש חשיבות להדגשה, שהקב"ה מוסיף לנהל את המאורעות, ואין לאדם שליטה מלאה בהם. גם בשעות של הצלחה וניצחון, חשוב שהמלך יזכור כי השליטה האמתית בהתנהלות העולם היא בידי הקב"ה, וכי שום דבר מהותי לא השתנה מאז הלך לחפש את האתונות ומצא את המלוכה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון