מקור להשראה

גם יאשיהו מָלַך כילד (בן 8!). כעבור 8 שנים, החל לחפש את דרכו, ובגיל 20 החל לטהר את ירושלים מעבודת אלילים (דברי הימים ב ל"ד, ג). איך מצא יאשיהו בן ה-16 מישהו ללמוד ממנו את דרך ה'?

התשובה נמצאת ב"דבר ה' אשר היה אל צפניה... בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה" (צפניה א', א). בשפתו וברעיונותיו דומה צפניה לישעיהו. צפניה מיוחס לאחור 4 דורות, וזה בא להסביר איך נשמרה גחלת המסורת מאז ימי חזקיהו.

בנבואת צפניה (פרק א') יש טיהור מקיף של ירושלים ובית המלך מעבודת אלילים. על פניו נראה שאויב מבחוץ יעשה זאת, אולם הטיהור של יאשיהו דומה כל כך לנבואת צפניה, עד שברור ממי למד לדרוש את ה'. יאשיהו החליט לטהר את ירושלים בעצמו, ולא חיכה שיבוא אויב בשעריה. 

הטיהור מתואר בפרק כ"ג מפסוק ד. סדר הסיפור הנבואי שוב הפוך לסדר הכרונולוגי, וכך ברור בדברי הימים – 6 שנים של טיהור, מ-12 עד 18 ליאשיהו, קדמו למציאת הספר. בשיא הטיהור נמצא בבית ה' "ספר התורה" (כ"ב, ח-יא), שהרעיש פעמיים את ההיסטוריה היהודית – בימי יאשיהו ובחקר המקרא המודרני.

תגובת יאשיהו לשמיעת דברי הספר הייתה זעזוע, קריעת בגדים ופנייה אל חולדה הנביאה, שהשיבה לו כי דברי הספר יתקיימו בחורבן הארץ. לפיכך ברור ש"ספר התורה" כלל בעיקר את הברכות והקללות (דברים כ"ח), ואכן נקראת פרשיה זו במיוחד "ספר התורה" (דברים כ"ח, נח-סא; שם כ"ט, כ).

בניגוד להשערת המחקר, שום אדם שישמע את ספר דברים מתחילתו לא יקרע את בגדיו, מדובר בספר אָלות הברית שנכתב למעמדים מיוחדים, בדומה ל"ספר הברית" (שמות כ"ד, ז) במעמד הר סיני.

באדיבות אתר 929