מקדש מועט

לפנינו מידות מרובעות של חצרות ולשכות והר הבית, ולכל לשכה, תכלית ברורה בקודש. בלי שום עושר, בלי שום קישוט, אפס זהב. המשכן במדבר מפואר ושוֹבֶה עין לעומת הבית שמתאר יחזקאל, ואילו שלמה הוא כמובן ההיפך הגמור.

מול 'ים הנחושת' הכַּבּיר, שיצק שלמה על 12 בקר (מלכים א ז', כג-כו), מול 10 'מכונות' (=כַּנים לַכִּיוֹרים), "אריות בקר וכרובים", ו"אוֹפַנֵי נחֹשת" (שם, כז-לט), ושתי כותרֹות העמודים, עם "שְׂבָכים... גְדִלים מעשה שַרשְרוֹת", ו"מעשה שוֹשָן" ו-200 רימונים לכותרת (שם, טז-כ), תיאר יחזקאל רק:

"הֵנָה לִשכוֹת הקֹדש
אשר יֹאכלו שם הכֹּהנים אשר קרובים לה',
קדשי הקדשים, שם יַניחו קדשי הקדשים..." (יג);

בוני הבית השני הבינו שאין ארון, כרובים ואין דביר, ורק חלל מרובע הוא "קֹדש הקדשים", אבל הם לא יכלו לוותר על מנורת הזהב – הם לא הסתפקו במראות המנורה שבנבואת זכריה (זכריה ד'), הם יצקו אותה "מקשה זהב", כמו בתורה. ומה קרה? אנטיוכוס (ה-4, הרשע) שדד אותה.

יהודה המקבי יצא לקרבות טיהור ושחרור, ואז יצקו מנורת זהב חדשה, וקבעו חג חנוכה – עד שבא הורדוס (אדומי/יהודי/רומאי?), פירק את הבית השני, ובנה שוב (עם מיטב האומנים הרומיים) מקדש מפואר, עוצר נשימה. "מי שלא ראה בית המקדש בבִניָנו, לא ראה בִּניָן מפואר מעולם... זה בִּניָן הורדוס" (סוכה נא, ע"ב).

ומה קרה? טיטוס החריב את מקדש הורדוס המפואר, לקח לרומא את מנורת הזהב, ועיצב אותה על 'שער הניצחון' שלו, כסמל לחורבן היהודי. ואז חזרו חז"ל ליחזקאל עם מסכת 'מידות', שאין בה זהב וכלים, והמנורה לא נזכרת – רק לשכות רבועות לעבודת קודש מדויקת.  

תיירים לא יבואו לראות? – האם אף אחד לא יפריע?

באדיבות אתר 929