מציאות או חלום?

"שִׁיר חָדָשׁ" זה חוזר אל שירת דוד הגדולה (שמואל ב כ"ב; תהלים י"ח), בצורה מקוצרת ואולי בפרשנות מחודשת; בחלקה הראשון, השירה ההיא מרחיבה מאד בתיאורי ההצלה המופלאים מיד ה', המתגלה בעולם בכבודו, ממש כ'רוכב כרובים', כדי להציל את דוד הנרדף "מִכַּף כָּל אֹיְבָיו, וּמִיַּד שָׁאוּל", בתקופת חוסר האונים שלו - רק בחלק האחרון של השירה הגדולה מופיע דוד כלוחם עז, מנצח מלחמות, מפיל אויבים ועמים תחתיו, כי ה' "מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה" (י"ח, לה).

והנה מזמור קמ"ד (סמוך לחתימת ספר תהלים), פותח דווקא בסיום של השירה הגדולה, בברכה לה' על דוד הלוחם, הכובש והמנצח, כי ה' "צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה", ורק אחר כך מתואר חוסר האונים של "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר"; ההצלה המופלאה ביד ה' היא כאן בקשה ותפילה, יותר משירת הודיה.

השאלה הגדולה היא, האם הקובץ האחרון של מזמורי "לְדָוִד" הוא קדום או מאוחר? האם מזמור קל"ז ממקם את כל המזמורים שאחריו בימי גלות בבל ואחריה, ואז, השיר החדש הוא בעצם תפילת געגועים להופעה מחודשת של 'דוד משיח צדקנו', שה' ייתן בידיו את הכוחות לנהוג כלוחם, כובש ומנצח, ולהביא לעם ישראל את השלום המופלא המתואר בסוף המזמור (ובשירה הגדולה, במזמור י"ח הוא רק רמוז בזרעו של דוד)?!

האפשרות האחרת היא, שאלה הם מזמורים קדומים, שאין לפרשם לפי גלות בבל, והם מקבילים למזמורי "לְדָוִד" מתחילת הספר; ואז, מזמור קמ"ד מקביל לסוף י"ח, ומתאר דווקא את ימי השיא של מלכות דוד, אחרי ניצחונותיו הגדולים, כאשר העמים מסביב היו המומים מעוצמת הניצחונות, ונכנעו "תַּחַת רַגְלָי" (י"ח, לט); לפי זה, השלום המופלא המתואר בסיום איננו חלום ותקווה, אלא תיאור מציאותי של מלכות דוד בשיא הצלחתה - "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶה' אֱ-לֹהָיו".

לאור זה, מעניין ביותר לעיין בשתי האפשרויות שהביא רש"י לפסוק - "הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי" - מיהו "עַמִּי"? האם דוד משתבח בכך, שה' נתן לו לרדות בעם ישראל? 'רְדִיָה' היא שלטון ביד חזקה, ולא שמענו את דוד מתפאר בשלטון כזה על עמו; גם ההקבלות הרבות למזמור י"ח מובילות לפירוש (ולמסורה המובאת ברש"י), ש"עַמִּי" הוא קיצור של "עַמִּים" - "וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי" (י"ח, מח) - "הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי".

אבל אם זו תפילה "לְדָוִד" כמלך המשיח, שיגאל את עמו (גם אם עמו איננו רוצה), ויביא אותו ביד ה' אל השלום המופלא, אז אפשר לראות את ההקבלה למזמור י"ח, כהקבלה ניגודית.

באדיבות אתר 929