מצבות בית שמש בארץ מצרים

בפרק מ"ג, פס' ח-יג, מתוארת נבואתו הראשונה של ירמיהו במצרים. ירמיהו מצווה לעשות פעולה נבואית שנועדה לסמל את "אבן הפינה" להשתלטות נבוכדראצר על מצרים.

א. ׳וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּבָתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם... וְשִׁבַּר אֶת-מַצְּבותֹ בֵּית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׳ (יב-יג)

1) בנבואת הפורענות מציין ירמיהו פעמיים את שריפת בתי אלהי מצרים, ובתווך מנבא על שבירת מצבות בית שמש (בית שמש מזוהה עם העיר און, שכונתה גם הליו פוליס – עיר השמש. לעיר זו נודעה חשיבות רבה בדת המצרית ובמנהל המצרי). מדוע מדגיש ירמיהו עניין זה בנבואת הפורענות על מצרים? ראו את דברי האברבנאל: ׳והנה הודיע הקב"ה לנביא הייעוד הזה מאלוהי מצרים כדי שיגידו לישראל ולא יפנו אחריהם כי גם המה יהיו עדי אובד׳.

2) פירוש מפתיע לטיבן של מצבות אלה הציע רש"י על פי תרגום יונתן לנבואת ישעיהו י"ט,יח. לפי רש"י לא מדובר במצבות לעבודת אלילים אלא לעבודת ה׳: "מצבות בית שמש - מזבחות שעשו שם אותם שנתגיירו בימי חזקיהו - שבויי סנחריב שהוליך מכוש וממצרים לפני ירושלים ביום מפלתו, כמו שאמר (ישעיה י"ט,יח) ׳ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה׳ צבאות עיר ההרס יאמר לאחת׳... ׳ההרס׳ תרגם יונתן לשני פנים: לשון ׳האומר לחרס ולא יזרח׳ (=שמש), ולשון הריסה וחורבן. ומהיכן למדה יונתן, מנבואתו של ירמיה שניבא בתחפנחס ושבר את מצבות בית השמש אשר בארץ מצרים".

כיצד מרחיב פירוש זה את מעגל הנפגעים מהפורענות, ואת משמעותה של הנבואה?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"