מפתח לפענוח נבואות ירמיהו

פרק זה מהווה מפתח הכרחי לפענוח נבואות ירמיהו הראשונות (ב' עד ח' + י"א עד כ'); נשים לב לנקודות הבאות:

1. מגילת התוכחות כללה נבואות מימי יאשיהו ועד השנה החמישית ליהויקים (ל"ו, ב,ט); ואכן, נבואות ירמיהו הראשונות (ב' ו-ג') הן מימי יאשיהו;

2. המגילה נועדה לקריאה בציבור בבית ה' ביום צום, כדי לחולל סערה (ל"ו, ו-ח); לכן, לא יכלו להיכלל בה קטעים אישיים ורדיפות; ואכן, קטעים אלה מופיעים רק בפרקים י"א עד כ', שנוספו כנראה בכתיבה השנייה (ל"ו, לב);

3. הנביא כבר היה נרדף, עצור ומסתתר (אחרי המשפט, ואחרי העינויים); ואכן, נבואות פרק ז' קשורות בפירוש למשפט (שבפרק כ"ו), ולעינויים (שבפרק כ');

4. בעמודה הרביעית במגילה נכתבה לראשונה, ככל הנראה, נבואה על בואו הצפוי של מלך בבל, מצפון – "ויהי כִקרוֹא יהודי שלֹש דלתות (=עמודות) וארבעה, יִקְרָעֶהָ (יהויקים) בתַעַר הסֹפֵר, והַשלֵך אל האש אשר על האָח, עד תֹם..." (ל"ו, כג);  

ואכן, בתחילת פרק ד' כתובה לפנינו נבואה כזאת, בהתאמה יוצאת דופן – "...כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול;... והיה ביום ההוא... יֹאבַד לב המלך ולב השרים..." (ד', ו-י). ומכאן נראה לומר שנבואה זו בפרק ד' היא העמודה הרביעית במגילת התוכחות אשר עוררה את זעמו של יהויקים.

כשקוראים בפרק ד', וחושבים על יהויקים, שהומלך על ידי המצרים ורוב הזמן נשאר נאמן להם, מבינים היטב מדוע יהויקים השתולל מזעם; מדוע קרע ושרף מגילה נבואית, ורדף את הנביאים, שאיימו על ליבת המדיניות האנטי-בבלית שלו.

השרים, שרבים מהם גדלו והתעצבו אצל יאשיהו, "פחדו" מאד מדברי הנבואה הכתובים על ספר (כמו ספר תורה), ואחדים מהם ניסו למנוע את שרפת המגילה (ל"ו, יב, טז, כה) – אבל מי יכול לעמוד מול הטרוף המתפרץ של שליט המוביל לאסון בעיוורון מוחלט?!

באדיבות אתר 929