בפרק ו' מתגלה כאבו העמוק של איוב. איוב יוצא כנגד אליפז שנוקט בעמדה פילוסופית אך לא חש בכלל את עולמו הפנימי. איוב מתאר כיצד הוא נטול רוח, ללא שום תקווה בעולמו, חי בתחושה של תפלות גמורה ולכן הדברים שנאמרים כלל לא פוגשים אותו. את יחסם של רעיו אליו הוא מתאר כבגידה וזהו אחד הקשיים הגדולים עימם הוא נאלץ להתמודד.
באדיבות אתר 929