מעשה המרכבה שראה יחזקאל קשור לכרובים שבנו משה ושלמה, אך מסמל בדיוק את ההפך - יציאת כבוד ה' לגלות במקום שכינת ה' בעם ישראל.

 

"וַיַעַשׂ (בְּצַלאֵל) שני כרֻבים זהב...
מִשני קְצוֹת הכַּפֹּרֶת...
פֹרְשֵׂי כנפים למעלה...
ופניהם איש אל אחיו"... (שמות ל"ז, ז-ט);

"וַיַעַשׂ (שלֹמה) בַּדְביר, שני כְרוּבים עצי-שמן...
וכנפיהם אל תוך הבית נֹגעֹת כנף אל כנף;
וַיְצַף את הכְּרוּבים זהב" (מל"א ו', כג-כח);
"והם עֹמדים על רגליהם, ופניהם לַבית" (דבהי"ב ג', יג);

בבית שבנה שלֹמה היו ארבעה כְּרוּבים. שניים על הארון ושניים חלק מהדְביר (=קֹדש הקדשים). ויחזקאל ראה ארבע חיות, וארבעה פנים לכל אחת – "...פני אדם, ופני אריה... ופני שור... ופני נשר...", "וארבע כנפים לאחת להם" (א', ו). לכולם יקרא יחזקאל 'כְּרוּבים' בהמשך (י', א-כ) – "וָאֵדַע כי כרוּבים הֵמה".

אלא, שיחזקאל ראה אותם בחיזיון נבואי, בתוך הסערה, ואילו שלֹמה יצק אותם בזהב ובנחֹשת והצמיד להם אופנים:
"...אריות, בקר וּכְרוּבים... וארבעה אופַנֵי נחֹשת...
וִידוֹת האופַנים במכונה...
ומעשה האופַנים כמעשה אופַן המרכבה...
הכל מוּצָק" (=יָצוּק; מל"א ז', כט-לג);

וכתב רד"ק בפירושו למלכים: "(היא) מרכבת הקודש הנראית במראה הנבואה ליחזקאל (א)... וראה שלמה בחכמתו מה שראה יחזקאל בנבואתו". אלא שיחזקאל ראה 'מרכבה בגוֹלָה' מתעופפת בסערה, ואילו שלמה עיצב 'מרכבה' בנחושת יְצוּקה, והציב אותה בחצרות בית ה' מתחת ל'יָם' ולַכִּיורים, כביטוי לשכינת כבוד ה' בתוך בני ישראל.

כמה דייק רבי אליעזר – "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל..." (מכילתא, שירה פרשה ג), מפני שהיא ראתה בעיני בשר ודם את ישועת ה' לעם ישראל היוצא ממצרים, כשכבוד ה' הופיע והתגלה בארץ, ואילו יחזקאל ראה את ההפך הגמור.

יש כאלה שמעדיפים 'רוחניות' ("בגוֹלָה") על 'גשמיות' (בארץ), אבל הנביא יחזקאל היה מעדיף להיות שפחה על הים ולא להינבא על חורבן ירושלִַם.

באדיבות אתר 929