מסע שישק בתנך ובתעודה מצרית עתיקה שנמצאה על קיר מצרי בכַּרנָך
כבר ראינו כמה פעמים איך סיפור אחד מופיע בשני ספרים, ומה אפשר ללמוד מן ההקבלות, ומן ההבדלים הדקים, אפילו כאשר כותב 'מאוחר' העתיק בבירור מספר 'קדום'. כעת מצטרף מקור שלישי, כי מסע שישק מתואר פעמיים בתנך, ופעם אחרת בתעודה מצרית שאין לה שום קשר עם התנך, ורק פרעה שושנק[1] (=שישק?!) ומסעו הגדול חשובים בעיניה; נפתח בתעודה המצרית, שנמצאה על קיר של מקדש מצרי בכַּרנָך.[2]
ככל הנראה, היו ברשימת שושנק 150 שמות מקומות בהם עבר במסעו הגדול לארץ ישראל, כמאה מתוכם ניתנים לקריאה, ורק כמחצית מהם ניתנים לזיהוי. הרשימה פותחת במצרים העליונה והתחתונה ובמדבריות שמסביב, עליהם השתלט כאשר יסד שושלת פרעונית חדשה (לפי המחקר המקובל, השושלת ה-22, השושלת 'הלובית').
בשורה השנייה מופיעות 'בתחורן' (=בית-חורון) ו'גבען' (=גבעון), ובהפרש של 7 שמות גם 'שנמ' (=שוּנֵם) ו'תענכ' (=תענך). בשורה החמישית 'אדמ' (=אדם העיר) ו'סכת' (=סֻכּוֹת), וייתכן, שגם 'תרצ' (=תרצה), בירתם הראשונה של מלכי ישראל.
בשורה השביעית מופיעים 3 'חגר'ים (=מצודות), ו-3 פעמים 'נגב', ובשורה השמינית מופיעה פעמיים 'ערד' ו'ירחמ' (=נגב יְרַחְמְאֵל), ובסוף – 'ירדנ'.
כוחותיו של שושנק פגעו קשות ביישובי הנגב, בעמק יזרעאל, וכנראה בשומרון ובעבר הירדן; ככל הנראה עלו במעלה בית-חורון והיכו את גבעון, ורק 'ירושלִַם' לא נזכרת, בעוד במקרא היא העיקר (גם במלכים, וגם בדברי-הימים); על זה התווכחו מלומדים רבים.
לדעתי, הסיפור המקראי דווקא מתאים מאד לכתובת, כי גם הוא אומר ששישק לא פגע ב'ירושלִַם', אלא קיבל את כניעתו של רחבעם ושריו ו'הסתפק' בלקיחת האוצרות מבית ה'; מעניין מאד למצוא כאן את הרעיון הנבואי (הקשה לעיכול), שכניעה לכובש גדול היא כניעה לרצון ה', כי רק הוא 'ממליך מלכים'.
הסדר ההיסטורי נראה לי כך:
עליית פרעה שישק חתמה את ימי הפרעונים שנעשו קרובים לשלמה, בנישואי בת פרעה (מלכים-א ט', טז);
מרד ירבעם הראשון דוכא על ידי שלמה, וירבעם ברח למצרים, וקיבל מקלט אצל שישק (מלכים-א י"א, מ);
אחרי מות שלמה ועם פילוג המלוכה בישראל, ראה שושנק לפניו הזדמנות היסטורית לחזור לימי 'תחותמס' ו'רעמסס', ולהחזיר למצרים את השליטה בארץ כנען כולה, על חשבון בית דוד;
כפי ששיער פרופ' יהודה אליצור ז"ל,[3] שישק תכנן עם ירבעם התקפה משולבת נגד בית דוד מצפון ומדרום, כדי לכבוש את 'ירושלִַם' ולתת לירבעם לבנות את ממלכת 'בית יוסף' במקום 'בית דוד'; ירבעם לא 'סיפק את הסחורה' עבור שישק, כי רחבעם שמע בקול שמעיה הנביא, מנע מלחמת אחים, ולא הפעיל את צבאו נגד ירבעם; לכן ירבעם לא תקף את רחבעם אז; שמעיה הנביא הציל את ירושלִַם, גם מירבעם, וגם משישק!
שושנק שלח את כוחותיו במיוחד נגד ירבעם, בגלל שהפר את ההסכמה לתקוף יחד את 'ירושלִַם', ולכן יצא ירבעם משכם, ועבר לפנוּאֵל (בעבר הירדן; מלכים-א יב, כד); אל מול רחבעם, המצרים השתלטו על מרחבי הנגב, ועלו לכיוון ירושלִַם דרך מעלה בית-חורון, אבל כניעתו של רחבעם הצילה את ירושלִַם, וצבא שישק המשיך במרדף אחרי ירבעם, עד לעבר הירדן, ועד לעמקים[4];
שושנק מת כ-4-3 שנים אחרי המסע, והארץ לא חזרה לשלטון מצרי!
אחרי אבדן הנגב, רחבעם הקים "ערים למצור ביהודה" (יא, ה-יב), כדי להגן ולשמור על הגרעין היהודאי בהר חברון ובשפלה.
____________________
[1] מקובל לנקד 'שוֹשֶנק', אבל אי אפשר לדעת מבטא של שם מצרי לפי התעתיק; מוצאו מלוב, אבל היה מפקד בצבא המצרי, וקרוב לבית המלוכה כבר בימי השושלת הקודמת; יש חוקרים החולקים על הזיהוי, בעיקר מסיבות כרונולוגיות; אבל רובם מקבלים את תאריך המסע ב-925-4 לפנה"ס.
[2] ראו בעבודת הד"ר של שמואל אחיטוב, הרשימות הטופוגרפיות המצריות בזיקתן לתולדות ארץ ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשל"ט, עמ' 102-91; ב' מזר הציע סדר קריאה מתחלף בשורות הכתובת, ראו בקובץ כנען וישראל, ירושלים תשל"ד, עמ' 244-234.
[3] ראו מאמרו 'פלישת שישק במקרא', באתר 'דעת'.
[4] שבר מצבה של שושנק התגלה בחפירות במגידו!