מסע החיים של האדם

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (ב).

בחסידות, מתפרשים מסעות בני ישראל במדבר כמשל למסעו של כל יהודי במהלך ימי חייו, ומקור הרעיון בתורה שנמסרה בשם ה'בעל שם טוב': "כי כל המסעות היו מ"ב והם אצל כל אדם מיום הוולדו עד שובו אל עולמו" (בעל שם טוב על התורה, פרשת מסעי, אות א').

במסגרת זו, ישנן כמה תורות שעוסקות בהיבטים שונים שנוגעים למסע החיים של היהודי, וכמה מהתורות עוסקות בביאור הפסוק בו אנו עוסקים.

ה'דגל מחנה אפרים' מפרש שהביטוי "מוצאיהם למסעיהם" מלמד שמסעות בני ישראל התנהלו בהתאם לנקודת המוצא ממנה הם יצאו למסע.

המשמעות הרעיונית של תורה זו למסע החיים של היהודי ברורה מאליה. לעיתים שגרת החיים עשויה להרחיק את האדם מנקודת המוצא אשר ממנה הוא יצא למסע חייו - דהיינו למלא את ייעודו ותפקידו בהתאם לרצון ה'. האתגר של כל יהודי הוא לדאוג לכך שמסע החיים שלו לא ירחיק אותו אלא יקרב אותו לנקודת המוצא של חייו - "על פי ה'".

כיוון אחר בפירוש הביטוי "מוצאיהם למסעיהם" מופיע בתורה של 'בעל השפת אמת':

"...יציאת מצרים וכל המסעות היה הכל דרך ולימוד לבני ישראל לדורות, להיות נושעים בתוך המצר עצמו, שלא לברוח, רק למצוא דרך תוך המיצר עצמו..." ('שפת אמת', פרשת מסעי, תרס"ד).

לפי ה'שפת אמת', המסעות הן הצרות שעברו על עם ישראל במהלך שנות הנדודים במדבר, והביטוי "מוצאיהם למסעיהם" מלמד שהמוצא והישועה באים מתוך הצרה עצמה. על ידי הצרה יכולים לזכות לדבקות בה' בבחינת "מן המיצר קראתי י-ה" (תהילים קי"ח, ה); ומתוך אותה הדבקות זוכים גם לישועה, כפי שנאמר בהמשך הפסוק "ענני במרחב י-ה". 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון