מסע החורבן

ספר מיכה פותח בנבואה על חורבן שומרון ועל האסון הצפוי לבוא על יהודה (ב-ט). בראש הנבואה מופיע תיאור הופעת ה' כעד ושופט (ב-ד), לאחר מכן מפורטים החטאים המהווים עילה למשפט (ה), ולבסוף מתואר גזר הדין (ו-ז).

א. תיאור הופעת ה' כעד ושופט (ב-ד) מלווה בזעזוע יסודות הטבע.

1. תיאורים דומים מופיעים במקומות נוספים בתנ"ך ומדגישים את הפן האוניברסלי בהתגלות. השוו לתיאור בתהלים צ"ז, ב-ז ובדקו מה תכלית ההתגלות שם. לאור זאת, איזו הפתעה מזומנת בהמשך התיאור בפסוקים ה-ט, מדוע ה' מתגלה בנבואתו של מיכה?

2. עמדו על הזיקה המילולית בין תיאור ההתגלות בפסוקים ג-ד לבין תיאור החטא והעונש בפסוקים ה-ז:

מה תפקיד ה'במות' (ג, ה), ה'הגרה' (ד, ו), וה'אש' (ד, ז) בכל פסקה, ומהי תכלית הזעזוע של איתני הטבע לאור הקבלות אלה?

3. בפסוקים י-יב נזכרים ששה ישובים המציינים את מסלול התקדמותו של האויב האשורי אל עבר היישוב השביעי והמרכזי המופיע בפסוקים: ירושלים. הנביא עושה שימוש רטורי ייחודי בלשון נופל על לשון בחלק משמות הערים ומציג את האירועים העתידים לבוא על כל ישוב וישוב: בגת - אל תגידו; בבית לעפרה - עפר התפלשי; יושבת שפיר - עריה בשת; לא יצאה - יושבת צאנן. מה תרומתו של האפקט הרטורי של לשון נופל על לשון למסר של הנביא?

ב. שימו לב לכיוון הגיאוגרפי של המסע בפסוקים אלה, משפלת יהודה שבמערב ירושלים – עד ירושלים לעומת כיוונו של מסע ה' בפסוקים ג-ד, הפותח בירושלים. מה משמעות הזיקה בין שני מסעות הפוכים אלה?

ג. הקינה בפסוקים יג-טו כוללת גם כן רשימת יישובים, המצויים בסביבתה של לכיש, העיר המבוצרת המרכזית באזור השפלה. מיכה קושר בין חשיבותה לחטאיה ולנפילתה: 'רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת צִיּוֹן כִּי בך נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל' (יג). לאיזו 'חטאת' רומז מיכה? שימו לב לחילוף - בת ציון/ישראל בפסוק, והיעזרו בדברי הרד"ק: 'לכיש היא מערי יהודה ולמדה היא תחלה עבודת הבעלים מישראל כי אחאב החל לעבוד הבעלים... וזהו שאמר פשעי ישראל ובארץ יהודה לא היו עובדים הבעלים ויושבי לכיש למדו עבודת הבעלים מישראל'.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"