לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה:
לאחר ההקדמה אנו עדים לרצף של פסקות התבוננות המנוסחות בגוף ראשון יחיד. הרצף נפתח בפסוק “אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים” (א', יב). ובמהלכו מתוארים שלבים שונים הקשורים לחקירותיו, ניסיונותיו, מחשבותיו ומסקנותיו של קהלת במסעו “לדרֹשׁ ולתור בחכמה את כל אשר נעשה תחת השמים” [א’,יב-ב’,טז]. למרות ההתפתחות וההתקדמות בניסיונותיו, התהליך מסתיים בכישלון מוחלט, ששיאו בשנאת החיים ובחרדה העמוקה מפני המוות [ב', יז-כו].
1. ‘אֲנִי קהֶֹלֶת הָיִיתִי מֶלֶ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם' (א', יב)
הקטע פותח שוב באזכור מלכותו של קהלת – מדוע לדעתכם נתון ביוגרפי זה מודגש? וכיצד הוא תורם להבנת הפסקה? התייחסו לרמיזות לחייו של שלמה במהלכו [א’,טז; ב’,ד-ט].
2. לאחר הפסקה הראשונה [א’,יב-טו] המהווה מעין הקדמה למסעו של קהלת ותמצית של מסקנתו העגומה, מפרט קהלת את התנסויותיו השונות. בחנו את שתי הדרכים הראשונות [א’,טז-יח; ב’,א-ב] ואת הניגוד העמוק ביניהן. כיצד מוביל כישלון הדרך הראשונה לבחינת הדרך השניה, ומהי סיבת הכישלון של כל דרך?
3. כישלון שתי הדרכים הללו מביא את קהלת לתאר את התנסויותיו המעשיות [ב', ג-ט].
במה עדיפות התנסויות אלה על הדרך הקודמת, ומהו ה’יתרון’ הנוסף שיש בהן? בחנו את ההתפתחות שחלה בהתנסויות הללו, וחשבו מה מבקש קהלת להשיג באמצעותן.
4. בפסקה הבאה [ב', יב-טז] שב קהלת אל החכמה. הוא בוחן אותה מחדש, ומגיע למסקנה מחודשת. מהו ה’יתרון’ שמוצא קהלת בחכמה, ומדוע בכל זאת הוא מתייאש ממנה? שימו לב שכאן מגדיר קהלת לראשונה את שורש הבעיה.
5. כישלונו של קהלת מוביל אותו לתפנית דרמטית: מתיאורים של חקר והתנסות מבוקרים אנו עוברים להתפרצות רגשית עזה [יז-כו].
א. מהי התובנה והחוויה המביאה את קהלת לשנאה ולבסוף לייאוש עמוק, ומדוע היא כה מטלטלת אותו?
ב. הפרק חותם בפסקת המלצה [ב', כה-כו] “אֵין טוֹב בָּאָדָם שֶׁיּאֹכַל וְשָׁתָה וְהֶרְאָה אֶת נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ גַּם זֹה רָאִיתִי אָנִי כִּי מִיַּד הָאֱהִים הִיא”, שבהמשכה מובאים שני נימוקים לחיזוקה: מה ההבדל בין שני הנימוקים, וכיצד הם נובעים מהשנאה והייאוש שהתפרצו קודם לכן?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"