ממלכה לא יציבה

חלוקת הפרק:
1. פס' א-ז: מלכות עזריה על יהודה
2. פס' ח-יב: מלכות זכריה על ישראל ורציחתו
3. פס' יג-טז: מלכות שלום בן יבש על ישראל ורציחתו
4. פס' יז-כב: מלכות מנחם בן גדי על ישראל
5. פס' כג-כו: מלכות פקחיה בן מנחם על ישראל ורציחתו
6. פס' כז-לא: מלכות פקח בן רמליהו על ישראל ורציחתו
7. פס' לב-לח: מלכות יותם בן עוזיה על יהודה

פרק ט"ו פותח ומסיים עם מלכות יהודה אך במרכזו תיאור של מלכות ישראל. כפי שניתן לראות מהכותרות השונות שנתנו לחלקים השונים של הפרק, מאפיין מרכזי של מלכות ישראל לאורך התקופה היו המרידות וחילופי השלטון התכופים, עם פרקי זמן קצרים של יציבות שלטונית. ביהודה, לעומת זאת, על אף שמידי פעם פגעו במלכים, שושלת בית דוד נשארה בשלטון לאורך כל התקופה.
 
1. פס' א-ז: מלכות עזריה על יהודה

פס' ה – גם במקרה זה של עזריה, כמו במקרה של אביו אמציה (י"ד), בתחילה אנו שומעים על כך שהלך בדרך ה' אך לפתע מסופר לנו על עונשו, אם כי ברמז. בדברי הימים ב פרק כ"ו הכתוב מרחיב באשר למעשיו ומתברר שם שחטאו דומה לשל אביו – גאווה. ובאמת רבים מייחסים את הפסוקים בישעיהו פרקים ב'-ד', המתארים עושר רב וגאווה אנושית גדולה, לימי עזריה. (עוד על גאוותו של עזריה ניתן לקרוא בפוסט מאת חנן פורת)  
 
2. פס' ח-יב: מלכות זכריה על ישראל ורציחתו

פס' יב – עיינו שוב לעיל פרק י', פס' ל.

כאן מסתיימת תקופת היציבות השלטונית ומכאן ואילך אנו קוראים על חילופי שלטון תכופים ועל החלשות גדולה של הממלכה עד לחורבן.
 
3. פס' יג-טז: מלכות שלום בן יבש על ישראל ורציחתו

פס' טז – תפסח הוזכרה כגבול צפוני גם בתיאור שלטון שלמה במלכים א פרק ה', ד. כיבוש זה מצטרף להצלחתו של ירבעם לעיל פרק י"ד, כה ומסמל את החזרה לזוהר של ימי שלמה.
 
4. פס' יז-כב: מלכות מנחם בן גדי על ישראל

פס' יט – זוהי הגעתו הראשונה של מלך אשורי לאזור. בתקופה זו ממלכת אשור מתחילה בשאיפתה להפוך לאימפריה ולשלוט על האזור כולו.
 
5. פס' כז-לא:  מלכות פקח בן רמליהו על ישראל ורציחתו

מספר שנים לאחר המפגש הראשוני עם אשור, שוב חוזרים האשורים והפעם מתחילים לנגוס ולכבוש חלקים בצפון ארץ ישראל ולהגלות את תושביה. רקע למעשה זה של תגלת פלאסר מופיע כנראה בפרק הבא, בפסוקים ז-ט (שימו לב היטב לסוף פסוק ז).