מלכויות עולות ויורדות

אפשר להתבונן בהיסטוריה בעיניים קרות – מלכויות עולות ומלכויות יורדות (כמו בחלום יעקב), וזה טבע ההיסטוריה; אך אפשר גם להכניס לניתוח השפעות של חוסן חברתי, פילוג פנימי והנהגה (בלתי) מוסרית, ואז – מלכויות יורדות (מבפנים) ומלכויות עולות בתוך החלל שנוצר.

ימי חֲזָאֵל היו ימי העוצמה והזוהר של ארם דמשק כממלכה החזקה במרחב, ותפארת ישראל מימי אחאב נעלמה כליל. "כי לא השאיר ליהואחז עָם, כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב, ועשרת אלפים רגלי, כי אִבְּדָם מלך ארם וַיְשִׂמֵם כעפר לָדֻש" (ז). כבר הסברנו (לעיל) שלמצב זה שייכים גם הפרקים (ו'-ז') על גדודי ארם ומצור שומרון.

המבט הנבואי בדבר ה' לאליהו בהר חורב (מלכים א י"ט, טו-יח), רואה במצב הזה גמול ועונש על פשעי בית עמרי ואחאב ורשעת איזבל, במיוחד אחרי שאליהו לא הצליח במאבקו להרחקת איזבל. באותו כיוון, אפשר גם לתלות את חולשת יהוא ויהואחז בפיצול הפנימי בין אצולת שומרון לבין בני הנביאים שנרדפו על ידי איזבל, עם האידאולוגיה 'המדברית' של יהונדב בן רֵכָב (לעיל פרק י').

אלישע הנביא ליווה את ממלכת ישראל בימי יֵהוא ויהואחז (כ-45 שנה) בעידוד ובתקווה, ואף עזר להם לחשוף וללכוד כוחות צבא ארמיים. עם עליית יואש (הישראלי) הגיע שעת מותו של הנביא. המלך יואש הגיב באותן המילים של אלישע על אליהו - "אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו" (יד), כלומר איך נחזיק מעמד בלעדיך? אלישע הפקיד בידיו את הקשת והחצים ואת הניצחונות על ארם, אלא שיואש לא העז לחשוב לנצח יותר מדי ("עד כַּלֵה"; יט), ולכן, יישארו הניצחונות המכריעים והיפוך הגלגל ההיסטורי, לירבעם בן יואש. 

באדיבות אתר 929