מלך וחוכמת אמו

הפרק החותם את משלי היה כנראה מלכתחילה פרק הסיום לקובץ הראשון [1] (א' עד ט'), והוא מחזיר אותנו לאזהרות האם ואשת החיל מפני הנשים הנכריות, מפני משתאות היין של המלכים, שעלולים להרוס צדק ומשפט ולהחריב ממלכה, ומעמיד בסופו את שיר האישה האידאלית.

הנה כך דרשו חז"ל (במדבר-רבה פרשה י, ח) [2] את הקשר בין חוכמת הפרק לבין שלמה ואמו: "באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בית המקדש, נשא בתיה בת פרעה, והיו שם [באותו הלילה] צהלת שמחת בית המקדש וצהלת בת פרעה, ועלתה צהלת שמחת בת פרעה יותר מצהלת בית המקדש [בתרגום לעברית: הוא שאומר המשל, כולם מחניפים למלך], ולכך נקרא [שלמה כאן] "לְמוֹאֵל", שהשליך עול מלכות שמים מעליו, כלומר 'למה לו א-ל', ובאותה שעה עלתה במחשבה לפני ה' להחריב את ירושלים...

אלף מיני זמר הכניסה לו בת פרעה [לשלמה], והייתה מצוה לזמר לפניו באותו לילה, והייתה אומרת לו, כך מזמרים לפני עבודה זרה פלונית, וכך מזמרים לפני עבודה זרה פלונית...

והיה ישן לו עד ד' שעות [ביום]... והיו ישראל עצובים, שהיה יום חנוכת בית המקדש ולא היו יכולים לעשות [קרבן התמיד] מפני שהיה ישן שלמה, והיו מתייראים להקיצו מפני אימת המלכות. הלכו והודיעו לבת-שבע אמו, והלכה היא והקיצתו והוכיחתו... כפפתו על העמוד [לתת לו מכות של חינוך, כמו נער סורר]. ואמרה לו, הכל יודעים שאביך ירא שמים היה, עכשיו יאמרו – בן בת-שבע הוא, אמו גרמה לו... וזהו שכתוב "...מַשָׂא אשר יִסְרַתוּ אִמוֹ" 

מה בְּרי (=בני)? ומה בַּר בטני? ומה בַּר נְדָרָי (=תפילותַי)?
אַל תִתֵן לנשים חֵילֶךָ... אַל לַמלכים לְמוֹאֵל,
אַל למלכים שְתוֹ יין...
פן ישתה וישכח מְחֻקָק, וישנה דין כל בני עֹני; (ל"א, א-ה)
...

פְּתַח פיךָ לְאִלֵם [שבא למשפט לפני המלך, ופוחד לפצות פה],
[ותן לבך] אֶל דין כל בנֵי חֲלוֹף (=בני אדם) –
פְּתַח פיךָ שְפט צדק, ודין עני ואביון (ל"א, ח-ט).

בדיוק על זה אמר הנביא ירמיהו לבית דוד (יאשיהו ובניו), בשם ה' –
דינוּ לַבֹּקר משפט, והַצילוּ גָזוּל מיד עושֵק,
פֶּן תֵצֵא כָּאֵש חֲמָתי, ובָעֲרה ואין מְכַבֶּה... (ירמיהו כ"א, יב);
...

...אביך (=יאשיהו בדרכי דוד),
הֲלוֹא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז [היה] טוב לו,
דָן דין עני ואביון, אז [היה] טוב,
הֲלֹא היא הדַעַת אֹתי, נְאֻם ה' (ירמיהו כ"ב, טו-טז).
________________________

[1] כך למדתי מפרקי המבוא למשלי שכתב פרופ' י"מ גרינץ (ירושלים התשכ"ח).
[2] הבאתי את המדרש בקיצורים; יש מקבילות במדרש ויקרא-רבה (פרשה י"ב, ג), בגמרא (שבת נו ע"ב; סנהדרין ע ע"ב), ועוד.

באדיבות אתר 929