עם ישראל יוצאים להלחם בעמלק אך למעשה הם אינם אלא כלים ביד ה' במלחמתו נגד עמלק.

 

התורה מתארת כי עמלק הגיע להילחם בישראל. כתוצאה מכך פונה משה ליהושע ומצווה עליו לבחור אנשים ולצאת להילחם, בעוד שהוא עצמו יעלה לראש הגבעה עם מטה האלקים.
מדוע החליט משה שזו הדרך שיש להתמודד עם עמלק? 
זאת ועוד, כל האירוע הזה מפליא ביותר. הלוא עם ישראל לא הלך דרך ארץ פלשתים בגלל חשש המלחמה והנה הם נתקלים באויב שבא להילחם בהם. לכאורה השיקולים של הקב"ה נתגלו חס וחלילה כשגויים.
דומה שהמלחמה כאן לא היתה בין עם ישראל לעמלק אלא עמלק בא להלחם בה', אלוקי ישראל. מדובר בעצם במלחמה שכל כולה שמימית ותלויה בידי משה הקובעות אם ישראל יגברו או עמלק יגבר.
כמובן, שידי משה מסמלות את רמת האמונה של ישראל בה' ולפי זה כוחו של ה' כביכול גובר בעולם ומכריע את עמלק.
החיילים של יהושע היו רק כלי משחק טבעיים, אך המלחמה היתה של ה' ולא של ישראל כפי שבאמת תכנן ה'. הלוא כך מעיד הפסוק: "מחה אמחה את זכר עמלק" (יד), "מלחמה לה' בעמלק" (טז).
בפרשת כי תצא נאמר, שרק לאחר שיניח ה' מכל אויבי ישראל הטבעיים (דברים כ"ה, יט), רק אז יש לזכור את מה שעשה עמלק ולהלחם נגדו כדי למחות את זכרו בעצמינו.