צליחת התעלה, שהביאה להכרעה ישראלית מול הצבא המצרי, התנהלה בימי חג הסוכות. בדיוק בזמן שקראנו את הפטרת 'גוג ומגו
במלחמת העולם (הראשונה) קרסו 4 אימפריות, וארץ ישראל - אחרי 400 שנה - נכבשה מידי העות'מנים (='תוגרמה' בפי היהודים). מלחמת ההכרעה (של אלנבי) על ארץ ישראל נמשכה כשנה (מאוקטובר 1917 עד ספטמבר 1918), וכללה כשמונה חודשים של הפוגה, כששני הצבאות חונים זה מול זה, מהירקון ועד נחל עוג'ה. בסַן רֶמוֹ, אחרי אלפי שנים, הכירו אומות העולם ב'בית לאומי' לעם היהודי בארץ ישראל, לפי הצהרת בלפור. מלחמת העולם הובילה במישרין לישועת עם ישראל בארצו.
במלחמת העולם השנייה עמדו הגרמנים-הנאצים בשערי מצרים וארץ ישראל, ובפלמ"ח כבר הכינו תוכנית התבצרות לקרב 'מצדה על הכרמל' - זכור לטוב הפילְדְמַרשַל הבריטי מוֹנְטְגוֹמֶרי, שניצח בקרב אל-עַלָמֵיין, והציל את היישוב היהודי בארץ מהשמדה.
כעבור 5 שנים אישרה עצרת האו"ם את החלטת 'החלוקה', שהביאה להקמת מדינת ישראל 'בדם ואש', במלחמת השחרור והעצמאות. המעצמה הבריטית, שבגדה בהצהרת בלפור, תמכה בצבא המצרי ובלגיון העבר-ירדני. מלחמת קיומנו הסתיימה בהפלת 5 מטוסים בריטיים שחגו מעל עמדות צה"ל, בניצנה.
במשך 30 שנה תמכה המעצמה הרוסית-סובייטית בצבאות מצרים וסוריה, ותמיכה זו הביאה במישרין לפרוץ מלחמות הישועה וההצלה בששת הימים וביום הכיפורים, בהן זכיתי לשרת כלוחם בחטיבת הצנחנים (55), בשחרור ירושלים, ובצליחת התעלה בסואץ. צליחת התעלה, שהביאה להכרעה ישראלית מול הצבא המצרי, למרות האיום הסובייטי והכוננות הגרעינית האמריקנית, התנהלה בימי חג הסוכות (התשל"ד), בהם קוראים את הפטרת 'גוג ומגוג'.
אבי מורי, ד"ר יחיאל בן-נון ז"ל שלח לי אז מכתב (שהגיע אלי בעיר סואץ), ובו כתב: 'בכל לבי אני מתפלל בימים האלה, שכבר יצאנו ידי חובת הנבואות הנוראות האלה'.
בכל לבי אני מצטרף לתפילה זו של אבי, מאז ועד היום.