לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

התקוה לתשובת העם שעלתה בפרקים הקודמים מתנפצת לנגד עיני ירמיהו בפרקנו. חטאים חמורים בתחומי המוסר והצדק, וכן חטאי בגידה בה׳ פשטו בכל שכבות העם, מפשוטי העם ועד המנהיגות הבכירה, וקרבו במהירות את קיצה של ירושלים.

א. ׳שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם...׳ (א) - במקום אפשרות החזרה בתשובה שממנה נואש הנביא, עולה כאן פתרון אחר - הצלת ירושלים על ידי הצדיקים שבקרבה.

1) אפשרות דומה עלתה כבר בסיפור הפיכת סדום (בראשית י"ח,כג-לב). איזו עיר נמצאת במצב גרוע יותר על פי השוואה זו?

2) ׳אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר, וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבורָם׳ (בראשית י"ח,כו). ראב"ע: ׳ ׳בתוך העיר׳ - שהם יראים את ה׳ בפרהסיא, וכן ׳שוטטו בחוצות ירושלים׳ ׳. מהו הרעיון המשותף שמצא ראב"ע בסיפור הפיכת סדום ובנבואתנו, ומדוע זהו תנאי חשוב להצלת העיר?

ב. ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבול לַיָּם חָק-עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ׳ בפסוקים כא-כג מוכיח הנביא את העם על מריו, ומתאר את גבורת ה׳ ושליטתו בים משעת הבריאה. חשבו - מה תפקידו של הים בתוכחה? התייחסו להשוואה בין העם לים, ולמשמעות הכפולה של המילה ׳חוק׳.

ג. בפסוק כד מובא חוק טבע אחר - מחזור הטבע החקלאי, הגשמים היורדים בעיתם. במה שונה הביקורת כאן מהביקורת בפסוקים הקודמים? שימו לב גם לעונש המושת על העם בפסוק כה. 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"