מי טוב יותר?

לאחר גלות יהויכין מלך יהודה, שעמו גלתה גם השכבה הגבוהה בעם ("גלות החרש והמסגר"), מלך צדקיהו דודו על העם הנותר בארץ. הנותרים בארץ ראו את עצמם כטובים מאלו שגלו לבבל, משום שאותם ה׳ לא הגלה, והם, בניגוד לגולים, זכו להישאר בארץ. בניגוד לתפיסה זו, רואה ירמיהו בנבואתנו מראה נבואי המהפך את היחס בין שתי הקבוצות הללו: גולי בבל יזכו לשוב לארץ ולהתבסס בה מחדש, בעוד הנותרים בארץ יכלו.

א. המראה הנבואי בפרקנו מצטרף לשני המראות הנבואיים שראה ירמיהו בנבואת ההקדשה: מקל השקד והסיר הנפוח. בשלוש הנבואות פונה אליו ה׳ בשאלה: ׳מה אתה רואה ירמיהו?׳, וגם כאן רואה ירמיהו מראה מעולם הטבע המסמל את גורל העם. השוו בין פסוק ו בנבואתנו לפרק א׳ פסוק י. מה הנקודה המודגשת בפסוק שבפרקנו? כיצד עניין זה מחזק את המסר העולה מתוך המראה שרואה ירמיהו?

ב. ישנם כמה קווי דמיון בין המראה בנבואתנו לחלומות פרעה שפותר יוסף: השוו את תיאור התאנים לתיאור הפרות בבראשית מ"א,ב-ג, יט, שימו לב לכפל המראות, החיובי והשלילי. מה עשויה להיות משמעות זיקה זו? תנו דעתכם לתפקידו של יוסף במהלך האלוקי של גלות ישראל, ולמסר שמקבל ירמיהו בנבואתנו ביחס לגלות.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"