מדוע משה מצטווה להנחות את אהרן על אופן הדלקת המנורה, אם בשבעת ימי המילואים כבר הנחה את הכהנים בכל הנוגע לתפעול המשכן?

 

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת..." (א-ד)

תוכנה של פרשייה זו מפתיע: ה' מצווה את משה להדריך את אהרן על אופן הדלקת המנורה. לעומת המנורה, מעולם לא מצאנו הנחיות של משה לאחיו כיצד להקטיר קטורת או להניח את לחם הפנים על השולחן.

נראה שחסרון ההנחיות לכלים השונים מתמלא בשבעת ימי המילואים, שם משה משמש ככהן גדול וחונך בעצמו את המשכן וכל כליו, ובין השאר מנחה את הכהנים בצורת העבודה של הכלים השונים.

אם כן, ניתן להציע שדוקא את המנורה לא חנך משה, והיה עליו להנחות את אהרן בעל פה על צורת ההדלקה.

ואמנם, כבר בציווי על הכנת כלי המשכן בפרשת תרומה, בולטת המנורה במעשה הנלווה להכנתה:

בסוף פרשת הארון נאמר למשה: "וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כ"ה, כא)

ובסוף פרשת השולחן: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" (שם, ל)

ואילו על המנורה נאמר: "ועָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ" (שם, לז)

כלומר – לעומת כלים אחרים, בהם המעשה והשימוש הראשוני שניהם מיוחסים למשה, במנורה משתנה הנוסח לרמז על אדם שלישי הממונה על העלאת נרותיה.

מנתונים אלו ועוד אחרים מתגבשת הטענה, שבעוד שמשה חנך את שאר כלי המשכן בעצמו, הרי שהדלקת המנורה נעשתה מאז ומתמיד על ידי אהרן ובניו.

מטעם זה, נוכל אף להסביר את הקשרה של פרשייתנו בתום קרבנות הנשיאים המוקרבים לרגל חנוכת המזבח, ואת הקשר בין פרשייה זו להקדשת הלויים וחינוכם, שבאה בעקבותיה:
מיקום הפרשה בא לרמוז, שבעוד שהכתוב מציין שהמזבח נחנך בידי משה, הרי שהמנורה נחנכה בידי אהרן; ולאחר שהכתוב מציין את חינוכו של אהרן הכהן וכניסתו למעגל העבודה במקדש, הוא עובר מיד לתאר את חינוכם של שאר עובדי המקדש, הלא הם הלוויים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון