מי השילוח ההולכים לאט

"עֻצוּ עֵצה ותֻפָר
דַבְּרוּ דָבָר ולא יָקוּם,
כי עִמָנוּ אֵ-ל" (י);

מדהים לגלות פסוק ידוע זה במובנו הנבואי, ההפוך כל כך למשמעו הראשוני, הלוא הוא מתאים מאין כמוהו לסיסמת המורדים נגד אשור (ואולי באמת שימש אותם?!). אלא שהנביא בא לומר, שכל מרד באשור ייכשל – "הִתאַזרוּ וָחֹתוּ" (=חִגרוּ חגור קרב, ותישברו - ט), כי ה' עם עליית אשור!

ה' מייסר את הנביא שלא ללכת "בדרך העם הזה" (יא) – לא להצטרף לקושרים (תומכי פקח ורצין), אך גם לא להתיירא כלל מאשור (כאחז), אלא מפני ה' לבדו. אבל מהי אותה 'דרך שלישית', שהנביא ראה בה דרך הצלה יחידה? דרך, שמְאיסָתה תביא אסון?

"מֵי השילוח ההולכים לאט" בפי ישעיהו זו הגדרה מחייבת של השקפת עולם נבואית לנוכח ההיסטוריה הגועשת. כי ישועת ה' בפי ישעיהו לא תבוא בבת אחת, רק לאט ובהדרגה, גם אם יש בה מעלות ומורדות, גם אם לעת הזאת ה' משליט בעולם את אשור או את בבל, פרס ומדי או רומא, אירופה או אמריקה, מעצמת-על מתחלפת.

לדרך ה' שהציג הנביא לא היו תומכים רבים. ישעיהו הסתגר עם הילדים, הבנים והתלמידים, ולראשונה בנבואה נשמעת ציפייה לאור שיבוא מתוך הֶסתֵר הפָּנים, שאפילו התורה חתומה בו:  

"צוֹר תְעוּדה (=עֵדוּת),
חֲתוֹם תורה בְּלִמֻדָי (=תלמידַי);
וחִכּיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב
וקִוֵיתי לו;
הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'
לאֹתות ולמופתים בישראל" (טז-יז);
"העם ההֹלכים בחֹשך ראו אור גדול" (ט', א);

אחד הילדים אצל הנביא (הקרוב למשפחת המלוכה) היה הילד חזקיהו, המיועד למלוך בעצת ה' הפלאית "על כסא דוד ועל מַמלכתו... במשפט ובצדקה..." (ט', ה-ו).

באדיבות אתר 929