כיצד אינכם רואים במתרחש גאולה שלמה? גוער זכריה בשבי ציון. שיקום ירושלִַם והמקדש מחדש הוא פלא, גם אם הכל נראה קטן וחלקי.

 

בנבואתו בעשרים ואחד לשביעי (כא בתשרי) התמודד חגי מול תחושת הקַטנוּת של שבי הגולה, לעומת הזיכרונות הגדולים מימי בית ראשון, ימי המלוכה:

מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר
אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן –
וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה,
הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם (חגי ב, ג);

בספר עזרא (ג, יב-יג) מתוארת התפרצות של בכי שגבר על קולות השמחה; והנה אנו צופים ביהושע הכהן הגדול שהיה לבוש "בְּגָדִים צוֹאִים" (ג, ג-ה), וזכריה תיאר איך מסירים מעליו את בגדי הטינופת, ומלבישים אותו "צָנִיף טָהוֹר". בהמשך יגער זכריה בכל אלה שאינם רואים במתרחש גאולה שלמה – כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת... (ד, י);

מצד אחד מלמד זכריה להכיר בפלא של שיקום ירושלִַם והמקדש, גם אם הכל נראה קטן וחלקי:
רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן,
כִּי הִנְנִי בָא וְשָכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ,
נְאֻם ה' (ב, יד);

מצד שני, נשאו הנביאים גם נבואות עתידיות מרחיקות לכת על כבוד מלא, עצמאות ושלום לירושלִַם:
כִּי כֹה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת:
עוֹד אַחַת מְעַט הִיא –
וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
וְאֶת הַיָּם וְאֶת הֶחָרָבָה...
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה,
הָאַחֲרוֹן, מִן הָרִאשׁוֹן...
וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם,
נְאֻם ה' צְ-בָאוֹת (חגי ב', ו-ט);

בדרך היסטורית מפתיעה פירש רש"י נבואה זו על כבוד המקדש והממלכה בימי החשמונאים: עוֹד אַחַת מְעַט הִיא – משתכלה מלכות פרס זו המושלת עליכם, עוד אחת תקום למשול עליכם להצר לכם מן מלכות יון, ומעט יהא זמן ממשלתה; וַאֲנִי מַרְעִישׁ... – בניסים הנעשים לבני חשמונאי – ויבינו ששכינתי שורה בבית זה, ויביאו תשורת זהב וכסף, כאשר כתוב בספר יוסף בן-גוריון (=יוֹסיפוֹן); (רש"י לחגי ב, ו).

באדיבות אתר 929