תהליך התשובה נעשה בעיקרו על ידי ישראל, כתנועה מלמטה כלפי מעלה, ותהליך הגאולה נעשה בעיקרו על ידי הקב"ה, כתנועה מלמעלה כלפי מטה. מילת הלב מקשרת בין שני התהליכים.
פסוקים א-י עוסקים בנושא התשובה ובנושא הגאולה, ומשלבים ביניהם.
במרכזה של הפרשייה מופיע פסוק ו:
"וּמָל ה' אלוקיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אלוקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ"
פסוק זה מהווה התפתחות משמעותית בנושא התשובה, שכן הוא מתאר תופעה מיוחדת. מצד אחד, הוא שייך לנושא התשובה; ומצד שני הוא מתאר מעשה של ה' למען ישראל, ולא מעשה של ישראל. מעשה זה מעורר כמה שאלות: מה המשמעות של מילת הלב? מדוע יש צורך במילת הלב לאחר שישראל כבר עשו תשובה מעולה כל כך, כפי שנזכר בפסוק ב? מה מקומה של מילת הלב בתהליך התשובה והגאולה?
ברית המילה (שבגוף) מהווה סימן וקשר בין עם ישראל והקב"ה. הברית היא הסרת הערלה, המהווה כיסוי, ולאחר הסרת כיסוי זה מתבררת הפנימיות האמיתית, המקושרת אל הקדושה. כלומר, הקדושה קיימת באדם מישראל מלידה, אך צריך לגלות אותה; הסרת הערלה חושפת את הקדושה הנמצאת בתוכנו.
מילת הלב של כלל ישראל יכולה להתפרש בדומה לכך. בהיות עם ישראל בין הגויים קדושתם המיוחדת מתכסה ב"ערלה". תהליך הגאולה כולל את הוצאת עם ישראל מבין העמים, וחלק מתהליך זה הוא הסרת ערלת הלב, כלומר הסרת הכסוי המונע מישראל להתקרב אל ה', ומתוך כך גלוי הקדושה הפנימית הטבעית של עם ישראל.
תהליך התשובה נעשה בעיקרו על ידי ישראל, כתנועה מלמטה כלפי מעלה, ותהליך הגאולה נעשה בעיקרו על ידי הקב"ה, כתנועה מלמעלה כלפי מטה. מילת הלב מקשרת בין שני התהליכים; היא בוודאי חלק מתהליך התשובה, אך היא גם חלק מתהליך הגאולה. בתהליך הגאולה ה' מסיר את כל המכשולים המונעים מישראל מלהתקרב אל ה': מופסק שיעבוד הגויים, עם ישראל חוזר לארץ הקודש, ונפסקים הייסורים והקשיים הפיזיים. מילת הלב היא חלק מתהליך זה, בו מוסרים כל הכיסויים והמחיצות המונעים את ההתקרבות בין ישראל לה'.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון