ה"משכיל" המקראי תמיד חושב בקול, הוגה דברי היגיון בהגה, בשיר, בהמולת ויכוח, כמו שנהוג בבתי כנסת ובתי מדרש. מתי ה"משכיל" המקראי דומם?

 

לכבוד המזמור הראשון בתהלים המעוטר בתואר "מַשְׂכּיל" – הזועק על  חשיבות הווידוי.

המשכיל של הרמב"ם הוא המבין וחושב בדרך הנכונה, והוא יכול להשכיל בדממה ובשקט, כמו שנהוג בספריות, בתרבות הקריאה השקטה.

ה"משכיל" המקראי תמיד חושב בקול, הוגה דברי היגיון בהגה, בשיר, בהמולת ויכוח, כמו שנהוג בבתי כנסת ובתי מדרש. על סף בית המדרש (של ישיבת הר עציון) שאל אותי פעם ידידי ד"ר צבי צמרת – 'יואל, איך אפשר ללמוד ברעש כזה'?

מתי ה"משכיל" המקראי דומם? רק בשעה קשה, בה אין כוח לומר מילה –

"לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹם, כִּי עֵת רָעָה הִיא" (עמוס ה', יג).

באדיבות אתר 929