בניגוד למצופה בסוף ספר יהושע, תקופת השופטים מתאפיינת בהתפרקות טוטאלית של כל המערכות.

 

תקופתו של ספר שופטים היא תקופת ביניים: בין מנהיגותם של משה ויהושע, לבין צמיחת בית המלוכה של שאול ודוד. תקופת ביניים סוערת זו נמשכה כ-350 שנים, אך היא מתומצתת ל-21 פרקים בלבד.
ספר שופטים מחולק לשלושה חלקים:
א. פתיחה - "אחרי מות יהושע".
ב. עלילות השופטים - החלק העיקרי של הספר (פרקים ב'-ט"ז).
ג. סיפורי סיום - פסל מיכה ופילגש בגבעה.
רבים מהפרשנים הראו שקיים מכנה משותף בין הפתיחה לסיום:
א. בשני החלקים אין תיאור זמן - לא ברור לנו מתי אירועים אלו התרחשו. כך, לדוגמא, סיפורי הסיום אירעו, ככל הנראה, בין מות יהושע לבין צמיחת מנהיגות השופטים, ולא בסופה של התקופה! הסיבה לקביעה מפתיעה זו היא שפינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן מוזכר בסיפורי הסיום, ובהנחה שפינחס לא חי יותר מ-400 שנה, מסתבר שהם התרחשו בדור כיבוש הארץ.
ב. בשני חלקים אלו לא מופיעים אישים בולטים המנהיגים את העם, יתר על כן, בחלק הסיום חוזר פעם אחר פעם המשפט הידוע: "בימים ההם אין מלך בישראל".
בשני מאפיינים אלו עומדים תחילת הספר וסופו בניגוד למרכזו של הספר, המתאר את תקופת השופטים בסדר כרונולוגי עם ציון שנים, ומספר את סיפור ההתרחשויות סביב דמויות מפתח - השופטים.
נראה כי הפתיחה והסיום של הספר משמשים כסיפור מסגרת, המתווה בפנינו את אווירת התקופה, המאופיינת בהתפרקות כל המערכות: ממערכת לאומית למערכת שבטית, מעבודת ה' לעבודה זרה, נטישת משימת כיבוש הארץ ועוד.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון